חוק יסוד מצבי חירום
תוכן עניינים
חוק יסוד מצבי חירום
טיוטה ראשונית
מבוא:
הכרזת מצב חירום והתקנת התקנות לשעת חירום יסודן ב "חוק יסוד הממשלה" (סעיפים 38- 39) + "חוק הסמכויות המיוחדות" אשר נותנים לממשלה כוח בלתי סופי לעשות כרצונה.
בדיונים שנערכו בצוותי החשיבה של "אזרחים כותבים חוקה" בשילוב מומחים ואזרחים.יות רבים זוהו בעיות וכשלים בהתנהלות בזמן חירום הנובעות מעצם החוק הקיים.
בעיות במבנה ובהתנהלות אשר גרמו לכשלים רבים אותם זיהינו בהתמודדות מול המצב.
מה כן?
צוות אכ"ח אסף את הצעות הציבור שהועלו באתר, שמע דעות מקצועיות רבות ונמצא בתהליך של ניסוח החוק המתוקן ל"חוק החירום", אשר מטרתו להכין את המדינה למצבי החירום בצורה מיטבית.
ההצעה עדיין בגדר טיוטה לדיון.
עיקרי יתרונות ההצעה להלן:
1. הערכות למצב חירום:רשות חירום, הגדרת מצב חירום מהו, תוכניות ידועות ושקופות, הערכות של שיקוף מסדי נתונים.
2. הכרזה של מצב חירוםהכרזה רק בהמלצה של הרשות על בסיס פרמטרים מוקדמים, ביטול האלמנט הפוליטי של ההכרזה על חירום.
3. התנהלות בחירום:התנהלות לפי תוכניות מוקדמות, שילוב הפעילות של צוותים מקצועיים מוכנים מראש, שקיפות, תקשורת, איסוף ואספקת נתונים מהימנה, איסוף ורגולציה של פתרונות.
4. סיום מצב חירום:הרשות מוסמכת לסיים מצב חירום - הכנסת, ואז משאל עם ציבורי?
החוק להלן נמצא בטיוטה ראשונית עליה אפשר להעיר ולהוסיף הצעות, כשמטרתו להציב חלופה למצב הקיים ולשפר אותו באמצעות האזרחים.
מוזמנים.ות לקחת חלק בהמשך שכתוב ההצעה - להוסיף הצעות ורעיונות לשיפור הטיוטה.
טיוטת הצעת החוק
הערכות לשעת חירום
1. המדינה תיערך לשעת חירום: הן אל מול גורם חיצוני (מלחמה, חרם כלכלי, מצור) הן מול גורם פנימי (השבתת מערכים חיוניים) והן אל מול אסונות טבע (שיטפונות, רעידות אדמה, מגיפות. צונאמי, שריפות וכד').
1.1 המדינה צריכה להחזיק באמצעים הנדרשים לפעילות שוטפת כגון מזון, אנרגיה, תקשורת וכל הנדרש לשם כך.
2. הממשלה צריכה להקים ולנהל רשות בלתי תלויה שתהווה הגורם המקצועי, המנחה והמפקח בכל הקשור למצבי החירום העומדים בפני המדינה. הרשות תוקם בחוק.
2.1 מנהלת הרשות צריכה להיות מורכבת מאנשים בעלי ניסיון בתחומי החירום, הבריאות, נציגי רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה, אנשי אקדמיה מתחומים מגוונים, סוציולוגים, משפטנים, אנשי רוח ונציגי ציבור.
2.1.1 בחירת חברי המנהלת תעשה על ידי ועדת איתור מקצועית.
2.2 הרשות תשמש גוף מדעי, תכנוני ומייעץ שינחה את הממשלה, הרשויות המקומיות ויספק לכלל הגורמים הציבוריים הנחיות, מידע ונתונים מדעיים בנושאי החירום ובתחומי מומחיות נוספים שנדרשים, כמו אקלים, כלכלה, בריאות, חקלאות ועוד.
2.3 הרשות תגדיר את מצבי החירום ותרחישי הייחוס השונים, תכין תוכניות מענה, תקבע מדיניות ותהליכי קבלת החלטות בחירום אשר תתבצענה על בסיס ידע, נתונים מדעיים ותכנון מוקדם.
2.4 מנהלת הרשות תהיה אחראית על הקמת צוותים ואגפים מקצועיים לתחומי החירום השונים.
2.5 הרשות צריכה להקים מערך מידע לאיסוף ולאיתור פתרונות מבעלי עניין, מן הציבור ומן הרשויות המוניציפליות במהלך זמן החירום (גם כדי לבחון אותם ולקדם רגולציה מהירה תוך תקופת החירום).
3. הרשות תעמיד לרשות הציבור תשתית מידע בכל הנוגע למצבי חירום וההיערכות אליהם, תוך שמירה על שקיפות מלאה:
3.1 פרוט מצבי החירום על פי כל תרחישי הייחוס והפרמטרים על פיהם מוכרזים מצבי החירום.
3.2 תרחישי החירום ותוכניות המענה אליהם.
3.3 המלצות לתקנות לשעת חירום.
3.4 מערכת לשיקוף נתונים ומידע וצוות שייתן מענה מהיר לפניות הציבור בנושא חופש המידע בזמן אמת.
4. הרשות תהווה הגורם המוסמך להתריע בפני הממשלה והכנסת על מצב חירום.
הכרזת מצב חירום (תיקון לסעיף 38 לחוק יסוד הממשלה)
5. הותרעה הכנסת על ידי רשות החירום הלאומית או צה"ל על מצב של חירום יכולה היא, ביוזמתה או על פי הצעת הממשלה, להכריז על מצב חירום.
6. תקופת תוקפה של ההכרזה צריכה להיות כפי שנקבע בה, אך לא נכון שתעלה על שלושה חודשים; הכנסת תוכל לחזור ולהכריז על מצב חירום כאמור.
7. הותרעה הממשלה שקיים במדינה מצב של חירום ושעקב דחיפות העניין יש להכריז על מצב חירום עוד לפני שניתן לכנס את הכנסת, תוכל היא להכריז על מצב חירום; תוקפה של ההכרזה צריך לפקוע כעבור שבעה ימים מיום נתינתה, אם לא אושרה או בוטלה קודם לכן על ידי הכנסת בהחלטה של רוב חבריה ולא התכנסה הכנסת, תוכל הממשלה לחזור ולהכריז על מצב חירום כאמור בסעיף קטן זה.
8. הכרזות הכנסת או הממשלה על מצב חירום צריכות להתפרסם ברשומות; לא ניתן לפרסם הכרזה על מצב החירום ברשומות, תפורסם ההכרזה בדרך מתאימה אחרת, ובלבד שתפורסם ברשומות מיד כשניתן יהיה לעשות כן.
9. הכנסת תוכל בכל עת, לבטל הכרזה על מצב חירום; הודעה על הביטול תפורסם ברשומות.
התנהלות במצב חירום (שינויים של סעיף 39 לחוק יסוד הממשלה)
10. הכריזה הכנסת על מצב חירום צריכה הממשלה לפעול לפי תוכניות המענה לתרחישים שהוגדרו על ידי הרשות.
11. המדינה צריכה להקים ותנהל מערכות מידע לאספקת מידע ונתונים לציבור על פי עקרון השקיפות בהתאם להמלצות שניתנו על ידי הרשות מראש.
12. הממשלה צריכה לפעול לאספקת מידע לפי דרישת הציבור ותפעל בשקיפות המירבית.
12.1 הרשות תקים ותקדם מערכת לדיווח אזרחים על פגיעה באספקטים השונים של החיים. בריאות \ בריאות נפשית \ חינוך \ חברה \ כלכלה
13. הרשות תפעיל את המערכת לאיסוף פתרונות ותבחן בשקיפות את ההצעות השונות.
13.1 הרשות תקדם רגולציה מהירה לפתרונות שנמצאו יעילים ואין גוף מסחרי שמוביל אותם.
14. תקשורת - יש לדון איך מתמודדים בנושא התקשורת בזמן חירום - כיצד מייצרים שיח רב דעות ולא מוכתב?
15. התקנת תקנות לשעת חירום
15.1 רשות הלאומית לחירום, צריכה להציע אופני התנהלות (תקנות) לשעת חירום כחלק מתוכניות המענה לתרחישי הייחוס לחירום והם צריכים לשמש כבסיס לחקיקת תקנות שעת חירום בידי הממשלה והכנסת.
15.2 במצב חירום תוכל הממשלה להפעיל תקנות שעת חירום על סמך תוכניות המענה לחירום כדי להגן על המדינה, ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים; תקנות שעת חירום צריכות להיות מונחות על שולחן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת או הועדה הייעודית לניהול מצב החירום כדי להביא אותן לדיון מליאת הכנסת לצורך אישור הפעלתן.
15.3 ראתה הממשלה כי אין די בהצעות לתקנות שעת חירום בתוכניות המענה, תוכל היא להציע תקנות נוספות לדיון בוועדת הכנסת העוסקת בניהול מצב החירום ולאישור מליאת הכנסת.
15.4 ראה ראש הממשלה כי לא ניתן לכנס את הממשלה וכי קיים צורך דחוף וחיוני להחיל תקנות שעת חירום, יוכל הוא להחילן באישור טלפוני של לפחות שני שליש משרי הממשלה, ועדת הכנסת ושופט בית המשפט העליון.
15.4.1 תקנות שעת חירום כוחן יפה לשנות חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים, וכן להטיל או להגדיל מיסים או תשלומי חובה אחרים, והכל זולת אם אין הוראה אחרת בחוק ואם אין פגיעה בחוק יסוד.
15.4.2 אסור שבכוחן של תקנות שעת חירום למנוע פניה לערכאות, לקבוע ענישה למפרע או להתיר פגיעה בכבוד האדם.
15.4.3 אסור שיוכרח אדם למלא אחר תקנה שיש בה כדי לפגוע בכבודו ובזכויותיו, אם לא הוכח מעל לכל ספק סביר כי הימנעותו ממילוי התקנה מסכנת ישירות את הציבור.
15.4.4 אסור שיושת על אדם טיפול רפואי שלא על ידי רופא ולא תיאכף עליו פעולה גופנית פולשנית בטרם אובחן כחולה ומבלי שנתן לכך את הסכמתו בגמירות דעת ובכתב וזאת לאחר שהוצגו בפניו כל הסיכונים הקיימים ובגילוי נאות
15.4.5 לא נכון שיופעלו תקנות שעת חירום ואסור שיופעלו מכוחן הסדרים, אמצעים וסמכויות, אלא במידה שהותרע מצב חירום ושמצב החירום מחייב זאת.
15.4.6 תוקפן של תקנות שעת חירום צריך לפקוע כעבור 14 ימים מיום התקנתן, זולת אם הוארך תוקפן בחוק, או שבוטלו על ידי הכנסת בחוק או בהחלטה של רוב חברי הכנסת.
15.4.7 תקנות שעת חירום צריכות להיכנס לתוקף עם פרסומן ברשומות; אם לא ניתן לפרסמן ברשומות, הן צריכות להתפרסם בדרך מתאימה אחרת, ובלבד שיפורסמו ברשומות מיד כשניתן יהיה לעשות כן.
סיום מצב החירום
16. רשות החירום הלאומית צריכה להוות את הסמכות המקצועית לקביעת משך קיום מצב החירום ומרגע שהודיע כי חדל מצב החירום, צריכה הממשלה להתכנס כדי לדון בסיום מצב החירום בתוך 48 שעות.
17. דיון איך עוצרים את שעת החירום - האם הכנסת יכולה לעצור מצב חרום או הציבור?
18. חדל מצב החירום להתקיים, יכולות תקנות שעת חירום להתקיים לתקופת תוקפן אך לא יותר מ 14 ימים מסיום מצב החירום; תקנות שעת חירום שתוקפן הוארך בחוק, יכולות לעמוד בתוקפן ל 14 יום נוספים, רק במידה וניתנה לכך המלצת רשות החירום הלאומית והן אושרו על ידי בית המשפט העליון בהרכב של שלושה שופטים לפחות.
נספחים:
נספח א- מבוא, מדוע חוק החירום ?
מצב החירום התמידי והמתמשך בו נמצאת מדינת ישראל מאז מאי 1948, אפשר לממשלות הקודמות ומאפשר לזו הנוכחית לנהל את שגרת היומיום תחת מצבי משבר אמיתיים ומדומים ללא הבדל, תוך פגיעה בזכויות הפרט בין אם לצורך ניהול משברים ובין אם למטרות פוליטיות.
הדבר נעשה לא פעם תוך עקיפת הבקרה של מליאת הכנסת, עמדת הרשויות המקומיות, משרדי ממשלה וגורמי מקצוע המשרתים את הציבור. היעדרו של חוק חירום אזרחי והמשך מצב הנוכחי פוגע בקיום חוקי היסוד הקשורים לכבוד האדם וחירותו ופוגע בניהול מקצועי של התמודדות עם משברים ועם ניהול משק בחירום.
משום כך יש לבטל את התקנות לשעת חירום במתכונתן הנוכחית. היות וחוק יסוד: הממשלה, אינו מגדיר מהו מצב חירום המותאם לעידן הנוכחי, מה הם הקריטריונים להגדרת מצב חירום (למעט מלחמה) ומי הוא הגורם המוסמך "להראות" לכנסת כי קיים מצב חירום וקיים צורך אמיתי בחקיקת יסוד לחוק חירום.
ברמה הלאומית, ישראל אינה ערוכה להתמודדות עם "מצבי חירום מורכבים ורב תחומיים" - אין גורם מתכלל, אלא אוסף גופים העובדים במקביל, ללא כפיפות, ללא מתודולוגיה משותפת ולא פעם תוך הפרעה זה.
גם רשות החירום הלאומית (רח"ל) שהוקמה ב 2007 לצורך הכנת המדינה להתמודדות עם מצבי חירום, איבדה עם השנים את רוב תקציביה, אנשיה ובעיקר את היכולת לעמוד במשימות שיועדו לה- במשבר הקורונה היא לא היוותה גורם בעל משקל (אם בכלל).
מסיבות אלו, ישנו צורך אמיתי בהקמת רשות חירום לאומית חדשה, אשר תהווה גוף מקצועי, עצמאי ובלתי תלוי שיעסוק בתרחישי הייחוס לאיומים הקיימים לשלום הציבור ויציב מטרות לאומיות להתמודדות מולם. הרשות צריכה לשמש גוף מדעי, תכנוני ומייעץ שיספק לממשלה, לרשויות המוניציפליות ולגורמי הביטחון מידע ונתונים מדעיים בנושאי החירום ובתחומי מומחיות נוספים שנדרשים, כמו אקלים, כלכלה, בריאות, חקלאות ועוד. כל זאת מתוך מטרה לעגן את העיקרון ולפיו תוכניות מענה, קביעת מדיניות וקבלת החלטות, יתבצעו על בסיס ידע, נתונים מדעיים ותכנון מוקדם.
בשל אופייה המיוחד של רשות חירום לאומית בלתי תלויה, נדרשת בנוסף חקיקת יסוד ל חוק רשות החירום הלאומית". על מנת שאפשר יהיה לבסס את רשות החירום הלאומית כגוף עצמאי, צריך הדבר לבוא לידי ביטוי באופן הקמתה, יעדיה, סמכויותיה, איושה ותקצובה.
הרשות צריכה להוות גורם מייעץ ומבקר של משרדי הממשלה, רשויות מקומיות / אזוריות וכל גורם ממשלתי-ציבורי ותפעל תוך שקיפות מלאה.
הגדרת חוק החירום עליה להתחיל בהיערכות למצב חירום.
חוק הסמכויות המיוחדות לקורונה הביא אותנו לבחון את ההתנהלות בשעת החירום, הבעיות שצצו לאורך הדרך ולחשוב כיצד לייעל את ההתמודדות שלנו כקהילה בזמן חירום או משבר.
בהצעה למעלה (אנו מזמינים אתכם לדון עמנו בהצעה) משולבת ההיערכות \ ההכרזה \ ההתנהלות בשעת חירום לרבות התקנת תקנות לשעת חירום ועד סיום המצב.
נספח ב- חוק יסוד הממשלה- סעיפים 38/39
הכרזת מצב חירום - סעיף 38 לחוק יסוד הממשלה
א. ראתה הכנסת שקיים במדינה מצב של חירום רשאית היא, ביוזמתה או על פי הצעת הממשלה, להכריז על מצב חירום
ב. תקופת תוקפה של ההכרזה תהא כפי שנקבע בה, אך לא תעלה על שנה; הכנסת רשאית לחזור ולהכריז על מצב חירום כאמור.
ג. ראתה הממשלה שקיים במדינה מצב של חירום ושעקב דחיפות העניין יש להכריז על מצב חירום עוד לפני שניתן לכנס את הכנסת, רשאית היא להכריז על מצב חירום; תוקפה של ההכרזה יפקע כעבור שבעה ימים מיום נתינתה, אם לא אושרה או בוטלה קודם לכן על ידי הכנסת בהחלטה של רוב חבריה; לא התכנסה הכנסת, רשאית הממשלה לחזור ולהכריז על מצב חירום כאמור בסעיף קטן זה.
ד. הכרזות הכנסת או הממשלה על מצב חירום יפורסמו ברשומות; לא ניתן לפרסם הכרזה על מצב החירום ברשומות, תפורסם ההכרזה בדרך מתאימה אחרת, ובלבד שתפורסם ברשומות מיד כשניתן יהיה לעשות כן.
ה. הכנסת רשאית, בכל עת, לבטל הכרזה על מצב חירום; הודעה על הביטול תפורסם ברשומות.
התקנת תקנות לשעת חירום - סעיף 39 לחוק יסוד הממשלה
א. במצב חירום רשאית הממשלה להתקין תקנות שעת חירום כדי להגן על המדינה, ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים; תקנות שעת חירום יונחו על שולחן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת סמוך ככל האפשר לאחר התקנתן.
ב. ראה ראש הממשלה כי לא ניתן לכנס את הממשלה וכי קיים צורך דחוף וחיוני להתקין תקנות שעת חירום, רשאי הוא להתקינן או להסמיך שר להתקינן.
ג. תקנות שעת חירום כוחן יפה לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים, וכן להטיל או להגדיל מיסים או תשלומי חובה אחרים, והכל זולת אם אין הוראה אחרת בחוק.
ד. אין בכוחן של תקנות שעת חירום למנוע פניה לערכאות, לקבוע ענישה למפרע או להתיר פגיעה בכבוד האדם.
ה. לא יותקנו תקנות שעת חירום ולא יופעלו מכוחן הסדרים, אמצעים וסמכויות, אלא במידה שמצב החירום מחייב זאת.
ו. תוקפן של תקנות שעת חירום יפקע כעבור שלושה חודשים מיום התקנתן, זולת אם הוארך תוקפן בחוק, או שבוטלו על ידי הכנסת בחוק או בהחלטה של רוב חברי הכנסת.
ז. תקנות שעת חירום ייכנסו לתוקף עם פרסומן ברשומות; לא ניתן לפרסמן ברשומות, הן יפורסמו בדרך מתאימה אחרת, ובלבד שיפורסמו ברשומות מיד כשניתן יהיה לעשות כן.
ח. חדל מצב החירום להתקיים, יוסיפו תקנות שעת חירום להתקיים לתקופת תוקפן אך לא יותר מ- 60 ימים מסיום מצב החירום; תקנות שעת חירום שתוקפן הוארך בחוק, יוסיפו לעמוד בתוקפן.
אי תחולה של תקנות שעת חירום- סעיף 41 לחוק יסוד הממשלה
על אף האמור בכל דין, אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק-יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים[m1] .
תגובות