חוק יסוד מצבי חירום
סיכום השינויים בתיקונים
טיוטות שונות של הצעת החוק (ששימשו את איסוף הרעיונות מהמערכת והעריכה הראשונית)
המשך הצעת החוק עדיין בעריכה. השינויים יתקיימו בדיונים של צוותי המקצוע של אכ"ח לפי נייר העמדה של הארגון - מוזמנים להציע הצעות למסמך המלא. השידורים יתקיימו מדף אזרחים כותבים חוקה בפייסבוק.
נדרשים מספר פרקים נוספים אשר נמצאים בעריכה ומחשבה - וכן התאמת סעיף 39 לחוק יסוד הממשלה. (תוכן הפרקים ירוכז במפגשים המקצועיים בנושא).
קבינט לשעת חירום הרכב המועצה ודרכי פעולתה -
תפקידי הכנסת, הממשלה ומנגנוני השלטון בזמן חירום
התנהלות בשעת חירום שקיפות המידע והנתונים שהובילו להחלטות ולצעדי החרום באופן מלא אלא אם כן אלו יהוו פגיעה בבטחון המדינה ומניעתן תאושר על ידי הכנסת.
השתתפות ציבורית מידע מהימן - תקשורת - כיצד מייצרים שיח רב דעות ולא מוכתב?
תקנות לשעת חירום (עריכה חלקית לחוק הקיים סעיף 39 לחוק יסוד הממשלה)
(א) במצב חירום רשאית הממשלה להתקין תקנות שעת חירום כפי שיוגדר על ידי הרשות כדי להגן על המדינה, ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים; תקנות שעת חירום יונחו על שולחן הכנסת בתוך שלושה ימים לכל המאוחר לאישורן.
(ב) ראה ראש הממשלה כי לא ניתן לכנס את הממשלה וכי קיים צורך דחוף וחיוני להתקין תקנות שעת חירום, רשאי הוא להתקינן או להסמיך שר להתקינן. תקנות אלו צריכות להיות מאושרות על ידי הממשלה טלפונית תוך 24 שעות ולהביא אותן לאישור הכנסת בתנאי סעיף א.
(ג) תקנות שעת חירום כוחן יפה לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים, וכן להטיל או להגדיל מסים או תשלומי חובה אחרים, והכל זולת אם אין הוראה אחרת בחוק.
(ד) לא יותקנו תקנות שעת חירום ולא יופעלו מכוחן הסדרים, אמצעים וסמכויות, אלא במידה שמצב החירום הוגדר כחוק ומחייב זאת. "הפגיעה בזכויות אדם יהיו במידה שאינה עולה על הנדרש תוך השארת חופש ו/או בחירה בין פגיעות אפשריות"
(ה) אין בכוחן של תקנות שעת חירום למנוע פניה לערכאות, לקבוע ענישה למפרע או להתיר פגיעה בכבוד האדם.
(ו) תוקפן של תקנות שעת חירום יפקע כעבור חודש מיום התקנתן, זולת אם הוארך תוקפן בחוק, או שבוטלו על ידי הכנסת בחוק או בהחלטה של רוב חברי הכנסת.
(ז) תקנות שעת חירום ייכנסו לתוקף עם פרסומן ברשומות; לא ניתן לפרסמן ברשומות, הן יפורסמו בדרך מתאימה אחרת, ובלבד שיפורסמו ברשומות מיד כשניתן יהיה לעשות כן.
(ח) חדל מצב החירום להתקיים כפי שיוחלט ויוגדר על ידי הרשות הבלתי תלויה לעיל, יוסיפו תקנות שעת חירום להתקיים לתקופת תוקפן אך לא יותר מ-30 ימים מסיום מצב החירום; תקנות שעת חירום שתוקפן הוארך בחוק, יוסיפו לעמוד בתוקפן.
דיון בנושא סעיף 40 לחוק יסוד הממשלה- תקנות מלחמה
הכרזת מלחמה או נקיטת פעולה צבאית משמעותית (תיקון מס' 6) תשע"ח-2018
-
(א) המדינה לא תפתח במלחמה או תחתום על הסכם שלום ולא תנקוט פעולה צבאית משמעותית העלולה להוביל, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה, אלא מכוח החלטת הממשלה[2].
ריכוז נושאים ורעיונות שעלו במערכת ההצעות הציבורית והדיונים המקצועיים ומהווים תשתית לשינוי ההצעה המקורית.
חיוב הממשלה להגדרת תקנות מסודרות להיערכות לתרחישים שונים בשעת חרום והכנת הטיפול במשברים שונים מראש. שטפונות, מחלות, שרב, מחסור במים, רעידות אדמה וכו'.
רשות חירום לאומית
תפקידי רשות חירום לאומית בשגרה:
לפעול לקידום היערכות גופי החירום, ספקי החירום והמשק החיוני לחירום. לשמש מנחה מקצועי בתחום ההיערכות לחירום. לפעול במצב חירום במשק כדי לסייע לשר הביטחון, לגופי החירום ולספקי החירום.
להכין ולהציג לאישורה של הממשלה, באמצעות שר הביטחון, את איום הייחוס ותרחיש הייחוס המצרפי (ניתוח האיומים וסך כל השפעתם על המרחב האזרחי).
לאשר את תרחישי הייחוס המשרדיים, וכן לאשר את רמות השירות של הגופים הממונים בהתאם לרמות השירות שנקבעו בתוכנית האב הלאומית.
להכין ולהציג לאישורה של הממשלה תוכנית אב לאומית.
הכנת דין וחשבון שנתי על מוכנות הגופים הממונים וגופים נוספים לחירום, שיוצג לממשלה.
להנחות את גופי החירום בכל הקשור להיערכות ולחירום.
קביעת אמות מידה למוכנות גופי החירום לתרחישי הייחוס השונים.
קביעת כללים ואמות מידה באשר להחזקת מלאי אסטרטגי על ידי גופי החירום ועל ידי ספקי החירום וקיום בקרה על רמות המלאי האסטרטגי.
עריכת תרגילי היערכות לחירום והוראה על עריכתם על ידי גופי החירום.
קביעת כללים לעניין הכשרתם והסמכתם של בעלי תפקידים בתחום ההיערכות והמענה לחירום.
עריכת הכשרות לבעלי תפקידים העוסקים בהיערכות לחירום.
תיאום ההסברה לציבור בתחום היערכות לחירום.
ייזום ותיאום פעולות של מחקר ופיתוח בתחום ההיערכות לחירום וכן ריכוז מידע בתחום זה.
קידום שיתוף פעולה עם גופים וארגונים בינלאומיים, לשם היערכות לחירום ולהגשת סיוע בעת מצבי חירום.
קיום בקרה ומעקב אחר ביצוע תוכנית האב הלאומית ותכניות העבודה של הגופים הממונים.
קביעת הנחיות על ידי ראש רח"ל, להכנת תוכניות עבודה של גופי החירום. רשאי הוא לקבוע הנחיות בעניין מסירת מידע, עריכת תרגילי חירום, אופן תיאום התוכניות והתפקוד של גופי חירום וספקי חירום, עריכת ביקורות במפעלים חיוניים לפי כל דין, ובעניינים נוספים שייקבעו בתקנות.
תפקידי רשות חירום לאומית בחירום:
גיבוש תמונת מצב של המרחב האזרחי והצגתה לשר הביטחון ולממשלה.
תיאום פעולות ההסברה לציבור ומסירת המידע הניתן לציבור על השירותים הניתנים לאוכלוסייה.
תיאום הפעולות הדרושות לקליטת סיוע בינלאומי.
המלצה לוועדת מוכנות המשק העליונה (ומ"ע) במענה למצבי חירום מתפתחים ובצורך בתחילת שימוש במלאי אסטרטגי.
מעקב אחר יישום החלטות שר הביטחון.
מילוי כל תפקיד שיוטל על ידי שר הביטחון.
תהליכים לאומיים בתיאום של רח"ל.
מוכנות משרדי ממשלה: יעדי שירות לאומיים, מלאים אסטרטגיים.
מוכנות מערכות חיוניות ותשתיות: הגנה, מיגון, יתירות וחליפיות (רזרבות ויכולות ייצור מגוונות למשק).
מוכנות "מפעלים חיוניים" (מפעלים שפעילותם חיונית בחירום): סיווג, מחשוב, רגולציה והקצאת משאבים.
מוכנות לרעידות אדמה: עמידות וחיזוק מבנים, מוכנות הפרט והערכת נזקים.
שילוביות (פעילות רב מערכתית בין גופים): אימונים/תרגילים, תמונת מצב לאומית, מערכת ההתרעה.
חיזוק החוסן החברתי: תפיסה לאומית, חברה והסברה אזרחית.
תקנון, הכשרה והסדרה: תקנון מערך חירום, הכשרות כח אדם.
בניית תשתית חוקית לפעילות האזרחית בעורף: תזכיר "חוק מוכנות המרחב האזרחי למצבי חירום" ("חוק העורף"). שקיפות שקיפות שקיפות.
תקנות לשעת חרום
להפוך את הפרק לכזה העוסק ב"הערכות לשעת חרום" והתקנות לשעת חרום הן סעיף בתוכו.
הפרק צריך לכלול התייחסות לחובת הערכות המדינה לשעת חרום: הן אל מול גורם חיצוני (מלחמה, חרם כלכלי, מצור), הן מול גורם פנימי (השבתת מערכים חיוניים), והן אל מול אסונות טבע (שיטפונות, רעידות אדמה, צונאמי, שריפות וכד'), כולל הגדרה של פרק זמן מזערי שהמדינה חייבת להחזיק באמצעים הנדרשים לפעילות שוטפת כגון מזון, אנרגיה, תקשורת וכיוצ"ב.
הגדרת תקנות מסודרות לשעת חרום
כרגע חוק יסוד הממשלה קובע כי בזמן חרום ההחלטות עוברות לממשלה. כפי שראינו בזמן הקורונה - המצב שנוצר היה כי הממשלה הייתה צריכה להמציא את דרכי ומנגנוני ההתנהלות. הגדרת תקנות מסודרות - תחייב את משרדי הממשלה השונים להיערך מבעוד מועד ולהכין מערך תקנות חרום מאורגן לסיכונים ומצבי חרום שונים כגון מחלות, מלחמות, מפגעי טבע, רעידות אדמה.
מועצה לשעת חרום
תקנות החרום השונות למפגעים שונים יגדירו מועצה שתורכב ממספר חברים. ביניהם נציגות האופוזיציה אשר תנהל את המשבר על מגזריו השונים.
מציע 2 מועצות - מקצועית ואזרחית, ההחלטות יתקבלו בדיון ביניהם.
ב-2 המועצות צריך להבטיח ייצוג כמה שיותר דעות מגוונות.
שילוב הדיוטות מהציבור לשילוב בועדה.
העברת הסמכות לפיקוד העורף + רחל - גוף לשעת חרום.
העברת הסמכות לסמכות מקצועית שאין לממשלה נגיעה בו = להפריד בין המקצועיות לפוליטיקה.
הכנסת עוברת למצב חרום
לטובת אישורים לתקנות ואמצעים נוספים - הכנסת תעבור לעבודה בחרום בשעת חרום.
להגביר את הכוח של ועדות הכנסת - בכדי שהפיקוח בזמן חירום ימשיך לעקוב אחרי החלטות הרשות לחירום לאומי.
משאל-עם חובה על הארכת תוקף של חקיקה דחופה
הכריזה הכנסת על חקיקה כדחופה או כתקנת חרום, תוכל הכנסת לחוקק אותה - חקיקה זו תהיה בעוקף של הוראת שעה לשנה לכל היותר, ואם הכנסת תרצה להאריך את תוקפה, תהיה חייבת לקיים משאל-עם לאישור החקיקה.
לחלופין, ממשלה המכריזה על תקנות חירום, מתפזרת אוטומטית לאחר חלוף תקופת החירום אשר לא תעלה על 6 חודשים, ומתקיימות בחירות (לא בהכרח החלפת שלטון, אלא דרישת אשרור מהריבון).
הגדרה קשיחה בחוק : "הפגיעה בזכויות אדם יהיו במידה שאינה עולה על הנדרש, למטרה ראויה, תוך השארת חופש ו/או בחירה בין פגיעות אפשריות, תוך שאיפה להעמיד בחירה מרובה".