דברי הסבר לפרק "מערכת השפיטה"

חוק יסוד: השפיטה, קובע את המבנה ואת אופן הפעולה של הרשות השופטת. הוא מגדיר את ערכאות בתי המשפט וסמכותן, מדגיש אי-תלות השיפוט מן השלטון, ומבטיח את פומביות הדיון. החוק עוסק באופן מינוי השופטים של בית המשפט העליון, נורמות מנהליות לכהונתם והביקורת עליהם. החוק קובע את סמכויותיו של בית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק. החוק מגדיר שפרטים לגבי ערכאות נמוכות יותר יקבעו ע"י המחוקק.

פרקליטות המדינה והסניגוריה הציבורית מוגדרת בישראל כחלק מהרשות המבצעת ונמצאת תחת משרד המשפטים.

• הסניגוריה הציבורית פועלת מכוח חוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו–1995.
• הפרקליטות בישראל אינה מוסדרת בחוק עצמאי אחד, אלא פועלת מכוח: פקודת סדרי השלטון והמשפט (סעיף 12), חוק סדר הדין הפלילי (סעיפים 12–14), הנחיות היועמ"ש (1.300 ואחרות), חוק שירות המדינה (מינויים).

היועץ המשפטי לממשלה הוא עובד מדינה וחלק מהרשות המבצעת. הוא מרכז בידיו סמכויות בשלושה תחומים: ייעוץ משפטי לממשלה, ייצוג המדינה בבתי משפט, ופיקוח על התביעה הכללית. היועץ המשפטי לממשלה הוא הפרשן המוסמך של החוק כלפי רשויות המנהל, וחוות דעתו מחייבת אותן – כל עוד לא פסק בית המשפט אחרת. זהו אחד התפקידים החשובים ורבי ההשפעה בממשל הישראלי אך על אף חשיבותו, אין חוק אחד המסדיר את מעמדו ותפקידיו, והם נקבעו בחוקים עקיפים, בדוחות של ועדות ציבוריות ובפסיקת בית המשפט העליון. אין מדינה דמוקרטית שבה יש תפקיד מקביל במדויק לזה של היועץ המשפטי לממשלה בישראל.

 

טיוטת הצעה זו מונה רשימה של כשלים ותיקונים נדרשים למערכת המשפט בישראל, שנאספו ונדונו בצוותי הדיון של "אזרחים כותבים חוקה":

1. חוסר שוויון בפני החוק

2. מינוי שופטים (סעיף 4 לחוק היסוד)

3. ניגוד עניינים בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה

4. היעדר ביקורת חיצונית על מערכת המשפט (סעיף 13)

5. הליך הדחת שופטים (סעיפים 9, 14)

6. פומביות הדיון (סעיף 3)

7. הליכי בוררות פרטיים

8. טיפול בעניינים מול רשויות המדינה

9. עדויות שקר

 

איך משתתפים?

• בטאב "לדון בשאלות": השתתפות בדיונים פתוחים על סוגיות שעלו בטיוטה.
• בטאב "להעיר הערות על הטיוטה": סימון קטעי טקסט והוספת הערות ישירות.
• בנוסף, כשהנושא יעלה לדיונים ב־חוקה TV – תוזמנו לקחת חלק פעיל.

להצטרפות לקבוצות הדיונים אנא הרשמו פה (לחץ כאן למעבר לטופס הרשמה)