חזור
שירות אזרחי לכולם - שוויון בנטל בהסכמה רחבה
קוד ההצעה: israel-2024-07-37
מטרת ההצעה היא לבנות מנגנון שיחלק את השוויון בנטל ויאפשר שירות מכובד לכולם, אם זה באפיקים צבאיים ואם באפיקים אזרחיים. לא כולם חייבים להיות חיילים. כן כולם צריכים לתרום את חלקם למדינה,
הצעת חוק - שירות אזרחי לכולם
פרק א': מטרות ההצעה
1. מטרות מטרות חוק זה הן:
-
לקבוע חובת שירות לכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל, באופן המבטיח שוויון בנטל ותרומה משותפת לחברה ולמדינה.
-
לאפשר שילוב צעירים וצעירות מכלל המגזרים במסלולי שירות צבאי או אזרחי, בהתאם לצרכי המדינה והמשק.
-
לחזק את החוסן החברתי והכלכלי באמצעות ניצול מיטבי של משאב כוח האדם הצעיר.
פרק ב': חובת שירות
2. חובת שירות כללית (א) כל אזרח ואזרחית של מדינת ישראל, בהגיעם לגיל 18, חייבים בשירות למדינה במשך תקופת זמן שייקבע בחוק. (ב) השירות יתבצע באחד ממסלולי השירות המפורטים בחוק זה: שירות צבאי או שירות אזרחי-לאומי. (ג) שר הביטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ושר הרווחה, יקבע בצו את משך השירות בכל אחד מהמסלולים באישור של הכנסת.
3. ועדת חריגים (א) תוקם ועדת חריגים שתוסמך להעניק פטור מלא או חלקי משירות, מטעמים בריאותיים, משפחתיים או אחרים שייקבעו בתקנות. (ב) החלטות ועדת החריגים יהיו מנומקות ונתונות לביקורת שיפוטית.
פרק ג': מסלולי השירות
4. שירות צבאי (א) משרד הביטחון יקבע מדי שנה את מכסת המתגייסים הדרושה לצה"ל. (ב) במידה והמכסה לא תושלם בהתנדבות, ייערך הליך הגרלה מבין כלל החייבים בשירות, עד להשלמת המכסה.
5. שירות אזרחי-לאומי (א) השירות האזרחי-לאומי יתבצע בתחומים חיוניים לחברה ולמשק, ובהם: חינוך, בריאות, רווחה, חקלאות, בנייה, הצלה, הגנת הסביבה ותשתיות לאומיות. (ב) שר הרווחה, בהתייעצות עם השרים הרלוונטיים, יקבע את רשימת התפקידים והתחומים הנדרשים לשירות אזרחי-לאומי.ויאשרם בכנסת.
פרק ד': תגמולים והטבות
6. זכאות להטבות (א) כלל המשרתים במסלולי השירות יהיו זכאים להטבות בהתאם לחוק. . (ב) משרתי צה"ל יהיו זכאים לתגמול מוגדל, בהתאם לדרגות סיכון, מאמץ ומשך השירות, כפי שייקבע בתקנות.
פרק ה': הוראות מעבר
7. הוראות מעבר חוק זה יחול בהדרגה, בהתאם ללוחות זמנים שייקבעו בתקנות, על מנת לאפשר היערכות מערכתית מלאה לשילוב כלל האוכלוסיות בשירות.
***** זוהי הצעה שמוגשת כטיוטה שאמורה להתגבש - ואשמח לתגובות לשיפורה.
דברי הסבר
מדינת ישראל ניצבת בשנים האחרונות מול אתגרים מורכבים – כלכליים, חברתיים וביטחוניים. הפערים בין מגזרים, העלייה במתחים הפנימיים והירידה באחוזי הגיוס לצה"ל יוצרים תחושת אי-שוויון בנטל. על מנת לשמור על חוסנה של החברה הישראלית, נדרשת תפיסה חדשה, המאפשרת לכל אזרח ואזרחית לתרום למדינה בהתאם ליכולתם, אמונתם ומצפונם.
החוק המוצע קובע חובת שירות כללית – צבאית או אזרחית – לכל אזרח בגיל השירות. הוא מציע מנגנון גמיש המאפשר בחירה בין מסלולים שונים, בהתאם לצרכים הלאומיים ולרצון הפרט. כך, מי שאינו יכול או מעוניין לשרת בצבא – מטעמי בריאות, אמונה דתית, השקפה פציפיסטית או כל סיבה אחרת – יוכל לתרום תרומה משמעותית לחברה בשירות אזרחי בתחומים חיוניים.
ההצעה פונה לכלל הקהילות במדינה: יהודים וערבים, חילונים, דתיים וחרדים, דרוזים, צ'רקסים, עולים חדשים וותיקים. היא מבוססת על עיקרון של שוויון הזדמנויות ושוויון בנטל – כל מי שנהנה מזכויות האזרח וממשאבי המדינה, נדרש להחזיר לחברה פרק זמן של שירות.
השירות האזרחי-לאומי יכלול משימות בתחומים כמו: חינוך, בריאות, סיעוד, רווחה, חקלאות, הצלה, הגנת הסביבה, בנייה ותשתיות. הצבא יקבל את המכסה הנדרשת לו מדי שנה, ובמידה והמכסה לא תושלם בהתנדבות – ייערך הליך הגרלה הוגן.
מעבר לתרומה המעשית לכלכלה, החוק צפוי לחזק את המרקם החברתי ולהפחית את המתחים סביב סוגיית הגיוס. הוא מחליף את מודל הכפייה הצבאי-בלעדי במודל של מחויבות אזרחית משותפת, שמאפשר לכולם – ללא יוצא מן הכלל – להיות חלק ממערך תרומה למדינה.
עקרון יסוד בחוק הוא כיבוד חופש המצפון: אין לכפות על אדם להילחם בניגוד לאמונתו, אך כן ניתן לחייב כל אזרח לקחת חלק פעיל בבניית החברה והמדינה. כך, אנו יוצרים מרחב שבו גם חייל קרבי, גם מורה בשירות לאומי, וגם מתנדב בהצלה – שותפים מלאים בנטל ובזכויות.
בסיכומו של דבר, החוק מבקש להבטיח שכל אזרח, מכל מגזר, יוכל להיות חלק מהמרקם החברתי והכלכלי של ישראל, ולתרום באופן שמתאים לו, תוך שמירה על ערכי השוויון, החירות והערבות ההדדית. יש לחשוב על הרעיון לא רק כמנגנון שיוצר שוויון בנטל - אלא כמנגנון שיכול להוריד את יוקר המחיה ואת עומס המס על ידי רתימת צעירים רבים ושילובם במערכות החיוניות. להערכתי זאת הצעה שיכולה לעשות הרבה טוב למדינה גם כלכלית, גם חברתית וגם דמוקרטית. אשמח לדעות
חלק מהדברים שלהלן הם תגובה להצעה של גיא וחלק תגובה לדברים שנאמרו בתגובות ובמפגשי הזום.
א. רעיון מסוכן ביותר הוא להתנות חובות בזכויות. לצורך המחשה, בעולם של כסף דיגיטלי, אדם לא יסכים להתחסן, המדינה תבטל לו את היכולת לשלם עם הארנק הדיגיטלי. מה גבולות הזכות של המדינה לשלול זכויות? אדם נשפט לעשר שנות מאסר. נשלול ממנו זכות הבעת דיעה? את הזכות לבחור? הרעיון שעומד מאחורי דברי שגם אם שלל ו מאדם זכות, היא חייבת להיות עניינית ונוגעת לעצם העבירה שביצע האזרח. מסוכן מאוד לשלול זכויות אדם כדי להפעיל אמצעי לחץ על אזרח לתפקד כפי שהמדינה מעוניינת
ב. התפיסה שיש לאדם חובות מלבד חובה לשלם מסים ולשרת שירות אזרחי/צבאי, היא מסוכנת ולא דמוקרטית. המדינה באשר היא קמה כדי לספק לאדם הפרטי שירותים שאינו יכול לספק לעצמו כגון בטחון לגופו ורכושו, תשתיות לאומיות וכדומה. המדינה לא קמה כדי שהאדם ישרת אותה. תפיסה שכזו היא קולקטיביסטית אוטוריטרית ואף טוטליטארית.
בהמשך לשיחתנו מצ"ב הקישור המבוקש של ארגון פנימה בנושא
https://pnimaisrael.com/service/
https://youtu.be/HgaqIqHdykQ?si=GoBNWn7oUmElXiZi
מצגת בכנסת של הרב שי פירון
לא ברור לי מה החידוש בהצעה. שירות אזרחי כבר קיים, כפי שגם כתוב בהצעה עצמה. אז הרעיון הוא להרחיב אותו? זה לא רעיון חדש - זה קיים ברוב מצעי המפלגות והם באמת רוצים לעשות את זה ומדברים על זה כבר עשרות שנים. הבעיה היא לא חוסר הצעות או רעיונות. הבעיה היא שיש יותר מדי התנגדויות מכל הצדדים. מצד אחד יש כאלה שלא רוצים לשרת, לא משנה באיזו צורה, מכל מיני סיבות: אידאולוגיות דתיות, אידאולוגיות חילוניות, אנוכיות, משפחתיות, כלכליות ועוד. מצד שני יש כאלה שלא רוצים שחרדים (וערבים) ינקו רחובות בעוד שהם, החיילים, מתים בעזה. שוויון הנטל האמיתי, לדעתם, חייב להיות גם במספר המתים.
בלי קשר להתנגדויות, אני לא משוכנע ששירות אזרחי יתרום למשק. מה זה משנה אם אני תורם לכלכלה כעובד או כמשרת? רק בגלל שמשרתים מקבלים פחות כסף, כלומר מהווים כוח עבודה זול? או בגלל שהם לא בוחרים במה לעסוק וזה מאפשר למלא תפקידים שאף אחד לא רוצה לעשות מרצונו? אני חושב שהמוטיבציה והפרודוקטיביות והכשירות של משרתים כאלה (שלא נגיד עבדים מודרניים) תהיה נמוכה מדי כדי שזה ישתלם. הייתי אחראי כוח אדם בצבא וראיתי את הפרודוקטיביות של החיילים מבחינה כלכלית. המסקנה שלי היא שהמדינה הייתה מקבלת יותר תועלת אילו כל החיילים האלה היו עובדים באזרחי ולא כחיילים.
אבל אולי דבר הכי חשוב הוא שאם אנחנו רוצים להגיע להחלטות מוסכמות באמת, אז אי-אפשר לקבל החלטות או להביא רעיונות כאלה בלי דיון בין הצדדים. אבל כמה חרדים ישתמשו במערכת הזאת? סביר להניח שכמעט אף אחד והמעטים שישתמשו לא יהיו חרדים טיפוסיים ולא יוכלו לייצג את החברה החרדית בשום צורה בעלת משמעות.
גיום של כולם לשרות חובה זה לא קיים.
והעניין פה הסכמה רחבה.
ככל כשיותר א.נשים מהכיוונים השונים יסכימו על הרעיון, זה יקרה.
לשם כך ההצעה תעלה לצוות אמנת דת ומדינה אצלנו וננסה לשמוע את דעות הדתיים מכל הכיוונים בנושא.
אני יכול לחסוך לך את הזמן, כי כבר עשיתי דברים כאלה לא פעם. אם תשאל מספיק אנשים (דתיים, חילוניים, לא חשוב) תקבל את כל הדעות האפשריות ולאף דעה לא יהיה רוב. איך תהפוך את זה להסכמה? על ידי דיון באיזה צוות שמינה את עצמו, לא מייצג את הציבור ולא קיבל שום מנדט או אישור לקבל החלטות ולהגיע להסכמות? לאף "הסכמה" כזאת לא יהיה תוקף משפטי או פוליטי.
נראה לי שאתה יוצא מתוך הנחה (אולי לא מודעת), שקיים איזשהו פתרון שרוב האנשים שיסתכלו עליו יגידו "וואלה, נשמע טוב, איך לא חשבנו על זה קודם". צריך רק למצוא פתרון כזה. אבל אין דברים כאלה. יש בעיות פשוטות, בינריות, עם שתי אפשרויות בלבד. במקרה כזה באמת יהיה רוב (אולי אפילו גדול) בעד אחת משתי האפשרויות. אבל ככל שהבעיה יותר מורכבת, יש יותר ויותר אפשרויות וקומבינציות של אפשרויות, ולאף קומבינציה לא מובטח רוב. ככל שהקבוצה יותר גדולה ומגוונת, כך הסיכוי לרוב כזה יותר קטנה. עבור עם ישראל והבעיה המורכבת של גיוס (אחת מהמורכבות בפוליטיקה שלנו), הסיכוי למצוא הסכמה שואף לאפס.
אבל יש פתרון - לפרק את הבעיה המורכבת לבעיות פשוטות ובלתי תלויות ולהחליט לגבי כל בעיה פשוטה בנפרד. האוסף של החלטות הפשוטות ייצור את הפתרון המורכב. אבל כדי שיהיה תוקף לכל ההחלטות האלה, הקבוצה שמקבלת את כל ההחלטת האלה חייבת לייצג את הציבור בצורה הכי טובה שאפשר והציבור צריך להסכים עם הטענה שהקבוצה הזאת מייצגת אותו ויש לה סמכות והזכות לקבל החלטות גורליות כאלה. הקבוצה היחידה כזאת שקיימת אצלנו, שלפחות מתקרבת לתנאים כאלה, היא הכנסת. כרגע היא לא באמת מייצגת את הציבור בגלל האילוצים הקואליציוניים ואופוזיציוניים, שחיתות, השפעת בעלי הון וכו'. אבל אם נשחרר את הכנסת ואת הבוחרים מהאילוצים הקואליציוניים, אז הייצוגיות תשתפר די מהר וגם הבעיות האחרות, שנובעות מהשיטה הקואליציונית, יצטמצמו. אבל אפילו במצבה העגום הנוכחי לכנסת (לא לממשלה) עדיין יש לגיטימציה מספיקה כדי לקבל החלטות גורליות. היא פשוט לא מסוגלת לעשות זאת בגלל האילוצים הנ"ל, אבל זה ניתן לפתרון בקלות.
לעומת זאת, למשאלי עם אין לגיטימציה מספיקה, כי תמיד אפשר להגיד שתוצאות המשאל מוטות בגלל שלא כולם הצביעו, או שהשאלות למשאל מוטות כי הן נוסחו על ידי קבוצות לחץ, או שאנשים הצביעו בהתאם לתעמולה שקרית, וכו'. לגיטימציה זה דבר שקשה מאוד ליצור וזה לוקח דורות. אבל אנחנו לא יכולים לחכות דורות עד שמשאלי עם יקבלו לגיטימציה כפי שזה קרה בשוויץ (במשך מאות רבות של שנים). אנחנו צריכים פתרון עכשיו וזה אומר להשתמש במה שיש ולא לבזבז מאות שנים כדי לבנות משהו חדש.
יש לך הצעה של איך כן ?
המודל הנוכחי לא ממש עובד....
כן, כתבתי את ההצעה בתגובה הקודמת. לא הצעה מה יהיה, אלא איך מחליטים מה יהיה. זאת היא הדרך הנכונה היחידה - אף אחד מאיתנו לא מוסמך לקבוע באופן פרטי פתרונות לבעיות של הכלל.
אם אתה רוצה לשמוע דעה פרטית שלי, אז הפתרון המועדף מבחינתי הוא מתן פטור גורף משירות מטעמי מצפון ואמונה, כפי שאגב מקובל במדינות רבות כבר מאות שנים. אני לא מאמין שזה יגרום לירידה משמעותית בכמות המתגייסים. בעצם יש סיכוי שזה יגביר את אחוזי הגיוס בקרב החרדים, כמה שזה נשמע פרדוקסלי. אבל בכל מקרה אנחנו צריכים גם לפתור את הסכסוך עם הפלסטינים ואחרים וליצור מציאות מדינית-ביטחונית חדשה שבה לא נצטרך צבא כל-כך גדול ממילא ונושא הגיוס יהפוך להרבה פחות אקוטי.
אז הכל עדיין מתכנס ליכולת שלנו לפתור בעיות קשות ומורכבות בצורה אפקטיבית ודמוקרטית. ובדיוק על זה אני מדבר. עד שלא תהיה לנו שיטת ממשל שעובדת, שום מתווה לא יעזור, לא יהיה מספיק כוח או רצון ליישם שום מתווה. אם כן יהיה ממשל שעובד, אז נוכל לעשות את הכל. לכן אני מרכז את כל המאמצים שלי בתיקון שיטת הממשל המינמלית שתאפשר לו לתפקד. כל דבר אחר זה בזבוז זמן מבחינתי.
יש לנו הצעות בנושא הממשל בתחומים השונים שלו ועל הרשויות השונות. יש כרגע את הדיון בשוויון בנטל - השאלה אם יש דרך אחרת.
אנחנו מכינים את ההצעות שלנו לקראת דיונים של כלל הארגונים בנושא חוקה - - אם ההצעה תהיה טובה ותשתפר - ייתכן ותתקבל בצוותים שלנו כטיוטה להצגה.
הטיוטות הן רעיונום = רעיון טוב אי אפשר לעצור.
הצעה זאת בתחילת דרכה, אני קורא לחברים מהמגזר הדתי להגיב בנושא - אך יש לדבר גם עם עוד אוכלוסיות = לשם כך ההצעה פה - כל אחד שיצטרף ייצר את הקונצנזוס - - אם ההצעה לא מספיק טובה בעיניף - תן לי הצעות שיפור.... ואשפר.
מבחינתי ההצעה מושלמת. אני לא אוהב את המרכיב של הגרלה, אבל אין לי רעיון אחר כרגע. הבעיה היא לא שהרעיון לא טוב, אלא שהוא לא פותר את הקונפליקט (שזאת המטרה המוצהרת מספר אחת הרי). הרעיון מתחמק מהקונפליקט ומסתיר אותו תחת המטרייה של "ועדת החריגים" ו"מסלולי שירות שונים". שני הדברים האלה נותנים חופש תמרון כל-כך רחב, שאפשר להכניס לתוכו כמעט כל דבר. למשל, ועדת חריגים תקבע שכל החרדים פטורים מהשרות. או שיעשו מסלול מיוחד של "תורתו-אומנותו" - ישרתו את המדינה על ידי לימוד תורה, כלומר אותו סטטוס-קוו רק שהם יקבלו יותר כסף. אז איפה הפתרון של הקונפליקט פה?
אתה רוצה לשפר את ההצעה? תגדיר מה זה ועדת החריגים - מי ימנה אותה, מה גבולות הסמכות שלה? תגדיר את כל המסלולים האפשריים ומי יהיה רשאי ליצור מסלולים חדשים ומאיזו סמכות. אז אפשר יהיה לדבר על משהו. כרגע זה רק מסמוס של רעיון ישן כמדינה עצמה.