שירות אזרחי לכולם
קוד ההצעה: israel-2024-07-37
מטרת ההצעה היא לבנות מנגנון שיחלק את השוויון בנטל ויאפשר שירות מכובד לכולם, אם זה באפיקים צבאיים ואם באפיקים אזרחיים. לא כולם חייבים להיות חיילים. כן כולם צריכים לתרום את חלקם למדינה,
מטרת ההצעה.
1. לפתור את קונפליקט הגיוס
2. לרתום צעירים וצעירות מכל המגזרים לטיפול ושיקום נושאים הכרחיים במשק.
3. לייצר שוויון בנטל ובשירות שלנו כבודדים את החברה.
חוק יסוד "שירות אזרחי לכולם"
1. כל אזרח/ית במדינה ישרת את המדינה מספר שנים שיוגדר לפי חוק.
2. המתגייסים יוכלו לבחור מסלולי שרות שונים ביניהם שרות צבאי ושרות אזרחי.
3. משרד הביטחון יחליט על מספר החיילים/ות הנדרש לגיוס מדי שנה, במידה ומכסה זאת לא תתמלא בהתנדבות, יוגרלו השאר מבין כלל המתגייסים עד מילוי המכסות הנדרשות.
4. המתגייסים לשרות האזרחי יופנו לתפקידים נדרשים בחברה שייקבעו לפי חוק ובדיון בועדת הכלכלה.
5. מנגנון תגמולים יגדיר הטבות שיינתנו לכלל משרתי השירות האזרחי, המתגייסים לצבא יקבלו תמלוגים גבוהים יותר לפי דירוג שיקבע בחוק.
***** זוהי הצעה שמוגשת כטיוטה שאמורה להתגבש - ואשמח לתגובות לשיפורה.
דברי הסבר
1. ההצעה מרחיבה את מנגנון השירות הלאומי-אזרחי, הנעשה היום בהתנדבות, ומאפשר מתן שירות לציבור במקומות שבהם הוא חסר. הוא כולל התנדבות בחינוך, בריאות, ביטחון, רווחה, והגנת הסביבה.
השירות פתוח לכל אזרח שקיבל פטור מהצבא או שלא נקרא לשרת בצבא, כולל בני ובנות החברה הערבית.
מסיימי השירות הלאומי-אזרחי זכאים להטבות שאותן מקבלים חיילים משוחררים (בהתאם לתקופת השירות).
2. בעקבות השנים האחרונות שפגעו בנו בכל המישורים, בכלכלה, בחברה,, בבריאות ובבטחון אנו נדרשים לכוח אדם בתחומים רבים,
המשק הקורס, המיסים והמחירים שעולים. רק הגיוני הוא לגייס את כולם ולהיעזר בכוח האדם הצעיר והמדהים שיש לנו בשיקום המשק ובתפקידים נדרשים למשק שיחסכו לנו כסף כחברה ויהפכו למנוע לשיקום הכלכלה. ההצעה כאן באה לשנות את הרעיון של התנדבות לשרות לאומי ולחייב כל מי שלא משרת בצבא לשתת את חלקו בנטל במדינה.
3. רבים לא מתגייסים. ולא רק מהחברה החרדית, ישנה החברה הערבית וגם בחברה ההחילונית אחוז הגיוס יורד. לא כולם חייבים להיות חיילים - להיות חייל זאת זכות, זה מימוש עצמי בדרגות הגבוהות ביותר. אך כן כדאי שכל אחד ואחת ייקחו חלק בנטל. וההצעה להלן תוסיף לנו כוח אדם שיוכל לתת עכשיו חיזוק משמעותי למשק.
4. מספרים, הצבא לא צריך את כולם. במצב הנוכחי, והרי גם אם נגייס את כל החרדים, לא בטוח שיש להם מקום בצבא, אך בטוח שהם יכולים לעזור ולהירתם בנושאים רבים אחרים למען החברה
החברה החרדית ידועה בשיתוף פעולה פנים קהילתי ובמוסדות העזרה והתמיכה שלה, הם יכולים לעזור בהרבה דברים כבר עכשיו גם בלי להתגייס לצבא.
5. התנהלות חברתית נכונה, כמות החרדים שמתנדבת לצבא הולכת וגודלת, ומריבות כמו שאנו רואים עכשיו רק יוצרות נזק.
אי אפשר להכריח אנשים בעל כורחם. לדעתי אם תהיה הצעה שמאפשרת להם לתרום ולא מחייבת אותם בצו כלשהו, היכולת להחליט ולבחור ייתן תוצאות הרבה יותר טובות מבחינת הגיוס וההירתמות של הקהילה לנטל.
6. החברה, השיח, וההתפרקות - ההצעה הזאת תעצור את המריבה המטומטמת ומחול האיבה המתגבר בארץ שמאיים עלינו יותר מהחמאס והחיזבאללה.
סיכום מי שחי בארץ, זכאי לביטוח לאומי ולזכויות הניתנות לאזרח.....צריך לתת את הזמן שלו עבור כולם, כמו כולם.
זה יכול להיות בצבא, להצלת החקלאות, לטיפול במערכי האנרגיה, בתי חולים, ליווי פנסיונרים בודדים ועוד.
יש לנו פוטנציאל אדיר של כוח אדם שלא מתגייס היום לצבא ויכול להרים את החיים במדינה עבור כולנו אם נדע להשתמש בו נכון.
אני חושב שהשירות האזרחי הוא חלק מדיון רחב יותר של חובות וזכויות האזרח במדינת ישראל. אי השוויון בשירות הצבאי הוא רק הסימפטום. אני חושב שחשוב להגדיר מה היא התרומה של האזרח למדינה, מה התרומה של המדינה לאזרח. מה חובות האזרח למדינה ומה חובות המדינה לאזרח. זה לא מתחיל ומסתיים בשירות צבאי כן או לא.
אני מאמין שקהילה בריאה היא קהילה שבה החברים שבה תורמים לקהילה במקביל לדברים שהם עושים עבור עצמם. הייתי רוצה מינימום חובות, אבל אם יש חובות (מיסים, שירות אזרחי, שמירה על הסדר) יהיו גם זכויות מוגדרות הייטב. בנושא השירות האזרחי, הייתי רוצה לאזן אותו עם הזכויות שמגיעות למי שעושה את השירות האזרחי.
קריטריון ראשון - השירות האזרחי יהיה שירות שכלל האזרחים -יכולים- להנות ממנו. לדוגמה, שירות אזרחי בבית חולים ציבורי הוא שירות שאף אחד מאיתנו לא רוצה להנות ממנו, אבל הוא פתוח לכל אזרח באופן שיוויוני. שירות אזרחי במועדון ספורט שפתוח למנויים באיזור הרצליה הוא שירות שלא פתוח באופן שיוויוני, אבל אפשר לעשות אותו שיוויוני אם מראים שהשירות פתוח לכל אחד ושיש אפשרות לשירות אזרחי במועדוני ספורט בכל הארץ ללא הגבלה לאיזור גיאוגרפי מסויים.
קריטריון שני - האפשרות לשרת בשירות האזרחי תהיה פתוחה לכולם. יש לנו טייסות ונשות שריון ולוחמות. אין שום סיבה לאפליה באפשרות לעשות שירות אזרחי. לכן, אם סוג השירות הוא כזה שלא מאפשר לכל אחד לנסות ולהתקבל אליו (אפליה על בסיס מין, דת, מיקום גיאוגרפי, השקפה פוליטית וכדומה) הוא לא יכול להחשב לשירות אזרחי. כדי לחדד, יכול להיות שירות אזרחי שדורש מיון. אבל מיון על בסיס כישורים אובייקטיביים, לא על בסיס של מאיפה באת.
לנושא הזכויות - שווה ערך ל"מענק שיחרור". הטבות בקניית דירה. הקצאה של דירות בשכירות מופחתת בפרוייקטים חדשים. הטבות מס למספר שנים ראשונות. מלגות לימוד באוניברסיטה ובמענקים לעסקים חדשים. קורסים ליזמות עסקית. יש המון אפשרויות, צריך להגדיר אותן בצורה מפורשת כדי שיהיה ברור שאם את.ה עושה שירות אזרחי את.ה זכאי.ת להם ואם לא אז את.ה לא זכאי.ת
לא ברור לי מה החידוש בהצעה. שירות אזרחי כבר קיים, כפי שגם כתוב בהצעה עצמה. אז הרעיון הוא להרחיב אותו? זה לא רעיון חדש - זה קיים ברוב מצעי המפלגות והם באמת רוצים לעשות את זה ומדברים על זה כבר עשרות שנים. הבעיה היא לא חוסר הצעות או רעיונות. הבעיה היא שיש יותר מדי התנגדויות מכל הצדדים. מצד אחד יש כאלה שלא רוצים לשרת, לא משנה באיזו צורה, מכל מיני סיבות: אידאולוגיות דתיות, אידאולוגיות חילוניות, אנוכיות, משפחתיות, כלכליות ועוד. מצד שני יש כאלה שלא רוצים שחרדים (וערבים) ינקו רחובות בעוד שהם, החיילים, מתים בעזה. שוויון הנטל האמיתי, לדעתם, חייב להיות גם במספר המתים.
בלי קשר להתנגדויות, אני לא משוכנע ששירות אזרחי יתרום למשק. מה זה משנה אם אני תורם לכלכלה כעובד או כמשרת? רק בגלל שמשרתים מקבלים פחות כסף, כלומר מהווים כוח עבודה זול? או בגלל שהם לא בוחרים במה לעסוק וזה מאפשר למלא תפקידים שאף אחד לא רוצה לעשות מרצונו? אני חושב שהמוטיבציה והפרודוקטיביות והכשירות של משרתים כאלה (שלא נגיד עבדים מודרניים) תהיה נמוכה מדי כדי שזה ישתלם. הייתי אחראי כוח אדם בצבא וראיתי את הפרודוקטיביות של החיילים מבחינה כלכלית. המסקנה שלי היא שהמדינה הייתה מקבלת יותר תועלת אילו כל החיילים האלה היו עובדים באזרחי ולא כחיילים.
אבל אולי דבר הכי חשוב הוא שאם אנחנו רוצים להגיע להחלטות מוסכמות באמת, אז אי-אפשר לקבל החלטות או להביא רעיונות כאלה בלי דיון בין הצדדים. אבל כמה חרדים ישתמשו במערכת הזאת? סביר להניח שכמעט אף אחד והמעטים שישתמשו לא יהיו חרדים טיפוסיים ולא יוכלו לייצג את החברה החרדית בשום צורה בעלת משמעות.
גיום של כולם לשרות חובה זה לא קיים.
והעניין פה הסכמה רחבה.
ככל כשיותר א.נשים מהכיוונים השונים יסכימו על הרעיון, זה יקרה.
לשם כך ההצעה תעלה לצוות אמנת דת ומדינה אצלנו וננסה לשמוע את דעות הדתיים מכל הכיוונים בנושא.
אני יכול לחסוך לך את הזמן, כי כבר עשיתי דברים כאלה לא פעם. אם תשאל מספיק אנשים (דתיים, חילוניים, לא חשוב) תקבל את כל הדעות האפשריות ולאף דעה לא יהיה רוב. איך תהפוך את זה להסכמה? על ידי דיון באיזה צוות שמינה את עצמו, לא מייצג את הציבור ולא קיבל שום מנדט או אישור לקבל החלטות ולהגיע להסכמות? לאף "הסכמה" כזאת לא יהיה תוקף משפטי או פוליטי.
נראה לי שאתה יוצא מתוך הנחה (אולי לא מודעת), שקיים איזשהו פתרון שרוב האנשים שיסתכלו עליו יגידו "וואלה, נשמע טוב, איך לא חשבנו על זה קודם". צריך רק למצוא פתרון כזה. אבל אין דברים כאלה. יש בעיות פשוטות, בינריות, עם שתי אפשרויות בלבד. במקרה כזה באמת יהיה רוב (אולי אפילו גדול) בעד אחת משתי האפשרויות. אבל ככל שהבעיה יותר מורכבת, יש יותר ויותר אפשרויות וקומבינציות של אפשרויות, ולאף קומבינציה לא מובטח רוב. ככל שהקבוצה יותר גדולה ומגוונת, כך הסיכוי לרוב כזה יותר קטנה. עבור עם ישראל והבעיה המורכבת של גיוס (אחת מהמורכבות בפוליטיקה שלנו), הסיכוי למצוא הסכמה שואף לאפס.
אבל יש פתרון - לפרק את הבעיה המורכבת לבעיות פשוטות ובלתי תלויות ולהחליט לגבי כל בעיה פשוטה בנפרד. האוסף של החלטות הפשוטות ייצור את הפתרון המורכב. אבל כדי שיהיה תוקף לכל ההחלטות האלה, הקבוצה שמקבלת את כל ההחלטת האלה חייבת לייצג את הציבור בצורה הכי טובה שאפשר והציבור צריך להסכים עם הטענה שהקבוצה הזאת מייצגת אותו ויש לה סמכות והזכות לקבל החלטות גורליות כאלה. הקבוצה היחידה כזאת שקיימת אצלנו, שלפחות מתקרבת לתנאים כאלה, היא הכנסת. כרגע היא לא באמת מייצגת את הציבור בגלל האילוצים הקואליציוניים ואופוזיציוניים, שחיתות, השפעת בעלי הון וכו'. אבל אם נשחרר את הכנסת ואת הבוחרים מהאילוצים הקואליציוניים, אז הייצוגיות תשתפר די מהר וגם הבעיות האחרות, שנובעות מהשיטה הקואליציונית, יצטמצמו. אבל אפילו במצבה העגום הנוכחי לכנסת (לא לממשלה) עדיין יש לגיטימציה מספיקה כדי לקבל החלטות גורליות. היא פשוט לא מסוגלת לעשות זאת בגלל האילוצים הנ"ל, אבל זה ניתן לפתרון בקלות.
לעומת זאת, למשאלי עם אין לגיטימציה מספיקה, כי תמיד אפשר להגיד שתוצאות המשאל מוטות בגלל שלא כולם הצביעו, או שהשאלות למשאל מוטות כי הן נוסחו על ידי קבוצות לחץ, או שאנשים הצביעו בהתאם לתעמולה שקרית, וכו'. לגיטימציה זה דבר שקשה מאוד ליצור וזה לוקח דורות. אבל אנחנו לא יכולים לחכות דורות עד שמשאלי עם יקבלו לגיטימציה כפי שזה קרה בשוויץ (במשך מאות רבות של שנים). אנחנו צריכים פתרון עכשיו וזה אומר להשתמש במה שיש ולא לבזבז מאות שנים כדי לבנות משהו חדש.