חזרה

חוק כינון חוקה - הצעת אזרחים כותבים חוקה

קוד ההצעה: israel-2024-03-21

איך אזרחי ישראל יכוננו ביחד בדמוקרטיה השתתפותית חוקה בישראל.

מה זו חוקה ולמה בכלל צריך חוקה בישראל?

חוקה היא אמנה חברתית בין אזרחי המדינה, והיא מבטאת את העקרונות, הערכים ודרכי הפעולה שהחברה דוגלת בהם ומעוניינת לחיות על פיהם. חוקה מסדירה את עקרונות יסוד המדינה והקהילות המרכיבות אותה, וביניהם: תהליכי קבלת החלטות, כינון ו/או חקיקה, מגילת זכויות וחובות האזרח, הגדרה והסמכה של גופי המשטר, עקרונות משק המדינה, תקציב המדינה ומשאביה.

כינון החוקה ושינויים בחוקה דורשים הסכמה רחבה של האזרחים, תוך שמירת זכויות המיעוט(ים). חוקה הינה בעלת עליונות משפטית, וכלל החוקים, התקנות וההוראות כפופים לה ואינם יכולים לסתור אותה.

הדיון בחוקה הינו חלק מהותי בגיבוש קהילת האזרחים. הכרת האחר, הבנת האתגרים העומדים בפני החברה, וגיבוש ההסכמות, מחוללים דמוקרטיה הסכמית המטיבה עם כלל האזרחים.

מה יש היום בישראל ומה הבעיה במצב הזה?

הציווי היחיד הקיים במגילת העצמאות הוא כינון חוקה על ידי אסיפה מכוננת עד ה 1.10.1948. לאחר כינון החוקה, האסיפה המכוננת הייתה אמורה להתפזר ולאחר מכן היו אמורות להתקיים בחירות למוסדות החדשים של המדינה על פי הקבוע בחוקה. הדבר לא קרה. האסיפה המכוננת, הכריזה על עצמה כפרלמנט (הרשות המחוקקת) במסגרת "חוק המעבר" ואילו את תפקידה המכונן מסרה האסיפה, במסגרת החלטת "הררי", ל"ועדת חוקה, חוק ומשפט". כך הוקם בישראל ממשל הפועל בדרך שמעולם לא קיבלה את אישור הריבון (האזרחים), ואת זה אנו באים לתקן.

התוצאה של השתלשלות ענינים זו היא שהרשות המחוקקת אינה מוגבלת על ידי חוקה, שאמורה לבטא את רצון הריבון – הציבור, בהיותה בעלת הסמכות המחוקקת והמכוננת כאחד. זהו "ניגוד עניינים" מובהק – נבחרי הציבור, אשר כוחם וסמכותם אמורים להיות מוגדרים ומוגבלים על ידי החוקה, הם אלו אשר קובעים בפועל את החוקה.

לאורך שנות קיום המדינה הכנסת חוקקה חוקי יסוד. באין חוקה, בית המשפט העליון הגדיר את חוקי היסוד כ"תחליף לחוקה". אולם חוקי היסוד אינם מהווים חוקה, ולו מן הסיבה שהרשות המחוקקת רשאית לשנותם מבלי להידרש לאישור הציבור הריבון. ולראייה, חוקי היסוד כוללים כשלים רבים וחברי הקואליציה משנים אותם בהתאם לצרכיהם הפוליטיים והאישיים.

העדר חוקה יוצר חוסר יציבות שלטונית ומהווה גורם לחוסר אמון של הציבור במוסדות השלטון.

איך נתקן את המצב? עקרונות לכינון החוקה

כריבון - האזרחים יכוננו את החוקה, בסיוע מומחים שונים.

הליך כינון החוקה ומבנה החוקה, מהווים חלק מהחוקה עצמה. הם ישתנו ויתעדכנו במסגרת הכינון, בהתאם לרצון הציבור.

חוקי היסוד הקיימים יהוו את את הבסיס הראשוני לחוקה, על מנת לאפשר המשכיות.

אופן הכינון (כולל שינויים) ייקבע בפרק "כינון החוקה" בחוקה – זה הפרק שהצעה זו מביאה.

הדיון לגבי החוקה והאפשרות לשנותה תמיד יהיו פתוחים בפני הציבור בהתאם לצרכים.

התהליך יתבסס על טכנולוגיה שמאפשרת השתתפות ציבור רחב ומגוון ככל היותר, בשאיפה להגיע למכנה משותף רחב ככל האפשר בציבורים שונים בחברה הישראלית במטרה להביא לידי ביטוי את חוכמת האזרחים.

החוקה תחליף את חוקי היסוד הקיימים.

מה המנגנון ומה התהליך לכינון החוקה?

המנגנון לכינון החוקה הוא אסיפה מכוננת אשר תורכב מצוותי כינון. כל צוות יהיה אחראי על פרק בחוקה. לכל צוות יהיו שלושה רכזים שתפקידם לנהל את הצוות ותהשתתף בצוות תיאום שמתאם בין כל צוותי הכינון. תפקידם של צוותי הכינון אינו לכונן את החוקה, אלא לדון בהצעות והערות הציבור ולגבש את ההצעות לכדי הצעה מוגמרת שמובאת לאישור האזרחים.

התהליך לכינון החוקה הוא תהליך בעל מספר שלבים כאשר המעבר משלב לשלב מצריך תמיכה ציבורית הולכת וגדלה בהצעה והשקעה של יותר משאבים. אלה שלבי התהליך:

1. הצעה טרומית - הצעה של אזרח שזכתה בתמיכה של 7 אזרחים

2. הצעה מגובשת - הצעה שהתאחדה עם הצעות דומות ויש לה קהילת תומכים של לפחות 77 אזרחים

3. הצעה מתקדמת - הצעה שהתקיים דיון לגביה בקרב קהלים בעלי עניין ומומחים בנושא וצברה תמיכה של לפחות 777 אזרחים

4. הצעה בשלה - הצעה שפורסמה לכלל הציבור, ניתן לציבור זמן להעיר עליה הערות, והתקיים דיון ציבורי פתוח בצוות הכינון על הערות הציבור. ההצעה צברה תמיכה של לפחות 7777 אזרחים

5. הצעה מוגמרת - הצעה שהובאה להערות רשויות המדינה ועברה דיון ציבורי פתוח בצוות הכינון על הערות אלה. ברגע שההצעה צוברת מספר תומכים השווה לחצי אחוז ממספר בעלי זכות הבחירה היא מובאת לאישור האזרחים.

הנוסח המלא הראשוני מצורף במסמך.

ההצעה עברה לשלב הדיון הציבורי ונמצאת באתר באזור החקיקה השיתופית.

ניתן להעיר הערות על הטיוטה כאן: https://decide.huka.co.il/legislation/processes/30/draft_versions/36