חזרה
החוק לכינון חוקה
תיאור
איך תכונן חוקה לישראל ומי יכונן אותה?
- האם הפוליטיקאים צריכים להגדיר את החוקה?
- אולי גוף של מומחים מהאקדמיה?
- ואולי האזרחים הם אלה שצריכים להחליט עבור עצמם?
מידע נוסף
ב 13 ביוני 1950 קובעת הכנסת הראשונה כי היא לא תחוקק חוקה למדינת ישראל, בניגוד להכרזה במגילת העצמאות, וכי החוקה תיכתב בפרקים הקרויים "חוקי יסוד" שיתאגדו לבסוף בעתיד לכלל חוקת המדינה. (החלטת הררי)
בעקבות החלטה זו נוצר מצב שעד היום אין חוקה לישראל, ורשויות השלטון קובעות לעצמן את סמכויותיהן, תוך ניגוד אינטרסים, תוך מאבקים ביניהן וללא איזונים ובלמים מספיקים.
ההצעה שמובאת להלן כוללת: (1) "חוק יסוד כינון חוקה" שמצהיר כי יש לכונן חוקה, הגוף המכונן הוא האסיפה המכוננת, והחוקה תאושר ע"י הצבעת האזרחים. (2) "חוק כינון חוקה" שקובע איך יתנהל התהליך, כיצד תיבחר האסיפה המכוננת, וכיצד ישותף הציבור בתהליך.
הוחלט: מיכל ואלי יערכו וינסחו את "רוח הדברים" של סעיף 2.1 בצורה פחות אמורפית שתבטא את היכולת לשנות, את השאיפה להתאים לצרכי החברה, תוך רגישות למילה "מתקדמת".
הוחלט: להוסיף את "ברוח מגילת העצמאות" אחרי "תכונן חוקה".
הוחלט לחלק לשני משפטים לפי ההצעה של דרור.
המשפט השני:
לכל אזרח יש אפשרות שווה להיחשף למידע ולחשוף מידע, לאמת את המידע, להציג ולבקר עמדות ורעיונות, תוך ניהול יעיל של תשומת הלב הציבורית.
תחבירית הסעיף כתוב במשפט אחד. זה מאוד מקשה על הקריאה וההבנה.
ממליץ לערוך מחדש תחבירית ל 2 עד 3 משפטים :
2.1 מדינת ישראל תכונן חוקה, אשר תשאף להיות מתקדמת ולייצר מודל דמוקרטי חדש ודינאמי אשר מאפשר דיון רחב ומעמיק בנושאים שונים.
לכל אזרח יש אפשרות שווה להיחשף למידע ולחשוף מידע, לאמת את המידע, להציג ולבקר עמדות ורעיונות, תוך ניהול יעיל של תשומת הלב הציבורית.