חזרה
החוק לכינון חוקה
תיאור
איך תכונן חוקה לישראל ומי יכונן אותה?
- האם הפוליטיקאים צריכים להגדיר את החוקה?
- אולי גוף של מומחים מהאקדמיה?
- ואולי האזרחים הם אלה שצריכים להחליט עבור עצמם?
מידע נוסף
ב 13 ביוני 1950 קובעת הכנסת הראשונה כי היא לא תחוקק חוקה למדינת ישראל, בניגוד להכרזה במגילת העצמאות, וכי החוקה תיכתב בפרקים הקרויים "חוקי יסוד" שיתאגדו לבסוף בעתיד לכלל חוקת המדינה. (החלטת הררי)
בעקבות החלטה זו נוצר מצב שעד היום אין חוקה לישראל, ורשויות השלטון קובעות לעצמן את סמכויותיהן, תוך ניגוד אינטרסים, תוך מאבקים ביניהן וללא איזונים ובלמים מספיקים.
ההצעה שמובאת להלן כוללת: (1) "חוק יסוד כינון חוקה" שמצהיר כי יש לכונן חוקה, הגוף המכונן הוא האסיפה המכוננת, והחוקה תאושר ע"י הצבעת האזרחים. (2) "חוק כינון חוקה" שקובע איך יתנהל התהליך, כיצד תיבחר האסיפה המכוננת, וכיצד ישותף הציבור בתהליך.
הרשות האזרחית אינה קשורה לחוק הכינון מהבחינה הזאת.
הרשות האזרחית מוגדרת/תוגדר בחוק יסוד הרשויות.
להוסיף סעיף: "הרשות האזרחית" - רשות חדשה אשר תוקם ואשר תפקידה יהיה ווידוא יכולת האזרחים ליישם את זכויותיהם וסמכויותיהם, במיוחד בתחום הדמוקרטיה והליך הוגן, ווידוא יעול וטיוב ההליכים הציבוריים. מבנה, תפקידה, סמכויותיה ואופן מימונה של הרשות האזרחית ייקבעו ב_______?"