תיאור
איך תכונן חוקה לישראל ומי יכונן אותה?
מידע נוסף
ב 13 ביוני 1950 קובעת הכנסת הראשונה כי היא לא תחוקק חוקה למדינת ישראל, בניגוד להכרזה במגילת העצמאות, וכי החוקה תיכתב בפרקים הקרויים "חוקי יסוד" שיתאגדו לבסוף בעתיד לכלל חוקת המדינה. (החלטת הררי)
בעקבות החלטה זו נוצר מצב שעד היום אין חוקה לישראל, ורשויות השלטון קובעות לעצמן את סמכויותיהן, תוך ניגוד אינטרסים, תוך מאבקים ביניהן וללא איזונים ובלמים מספיקים.
ההצעה שמובאת להלן כוללת: (1) "חוק יסוד כינון חוקה" שמצהיר כי יש לכונן חוקה, הגוף המכונן הוא האסיפה המכוננת, והחוקה תאושר ע"י הצבעת האזרחים. (2) "חוק כינון חוקה" שקובע איך יתנהל התהליך, כיצד תיבחר האסיפה המכוננת, וכיצד ישותף הציבור בתהליך.
הוחלט: למחוק את הביטוי "ברוב רגיל"
ונניח והיה נקבע שחוקים אלו מחוקקים בארבע קריאות או ברוב של 80 חברי כנסת, אז האם אפשר לומר שפתרנו את בעיית החוקה?
למיטב הבנתי, מעבר להסבר של המצב ללא חוקה, סעיף 1.3 מהווה גם הצדקה לחוק יסוד כינון חוקה שמוביל גם לתהליך שאנו מובילים.
אכן ישנה בעיה בחקיקת חוקי יסוד שהיא ברורה מאוד אך האם פתרון קל המוצע לעיל יכול לייתר את התהליך החשוב הזה?
ההצדקה לתהליך בפלטפורמה זו לדעתי לא תלוי (אם אכן מדובר בהצדקה לחוק) בסעיף זה