חזרה
החוק לכינון חוקה
תיאור
איך תכונן חוקה לישראל ומי יכונן אותה?
- האם הפוליטיקאים צריכים להגדיר את החוקה?
- אולי גוף של מומחים מהאקדמיה?
- ואולי האזרחים הם אלה שצריכים להחליט עבור עצמם?
מידע נוסף
ב 13 ביוני 1950 קובעת הכנסת הראשונה כי היא לא תחוקק חוקה למדינת ישראל, בניגוד להכרזה במגילת העצמאות, וכי החוקה תיכתב בפרקים הקרויים "חוקי יסוד" שיתאגדו לבסוף בעתיד לכלל חוקת המדינה. (החלטת הררי)
בעקבות החלטה זו נוצר מצב שעד היום אין חוקה לישראל, ורשויות השלטון קובעות לעצמן את סמכויותיהן, תוך ניגוד אינטרסים, תוך מאבקים ביניהן וללא איזונים ובלמים מספיקים.
ההצעה שמובאת להלן כוללת: (1) "חוק יסוד כינון חוקה" שמצהיר כי יש לכונן חוקה, הגוף המכונן הוא האסיפה המכוננת, והחוקה תאושר ע"י הצבעת האזרחים. (2) "חוק כינון חוקה" שקובע איך יתנהל התהליך, כיצד תיבחר האסיפה המכוננת, וכיצד ישותף הציבור בתהליך.
הוחלט: להוסיף "ואת זה אנו באים לתקן"
אלי יחשוב על הצעה נוספת
אני חושב שמניסוח זה יכולות לנבוע שתי בעיות
1. לומר שהממשל לא קיבל את אישור הריבון כאשר במהלך 75 שנותיה של המדינה כל אזרחי ישראל בחרו להשתתף בבחירות ולציית לחוקי הכנסות והממשלות הללו היא אמירה בעייתית.
2. ייתכן ואמירה כזו בתוך חוק שכזה יכול להוות תקדים לתביעות נגד כל חוק שחוקק מאז קום המדינה כביכול באמתלה מכיוון שאם הממשל מעולם לא קיבל את אישור הריבון, כל הממשלות והכנסות שקמו עד היום אינן היו לגיטימיות ולכן שום חוק שחוקק עד היום לא יכול להיות תקף.
אני מציע למחוק את משפט זה