תיאור
איך תכונן חוקה לישראל ומי יכונן אותה?
מידע נוסף
ב 13 ביוני 1950 קובעת הכנסת הראשונה כי היא לא תחוקק חוקה למדינת ישראל, בניגוד להכרזה במגילת העצמאות, וכי החוקה תיכתב בפרקים הקרויים "חוקי יסוד" שיתאגדו לבסוף בעתיד לכלל חוקת המדינה. (החלטת הררי)
בעקבות החלטה זו נוצר מצב שעד היום אין חוקה לישראל, ורשויות השלטון קובעות לעצמן את סמכויותיהן, תוך ניגוד אינטרסים, תוך מאבקים ביניהן וללא איזונים ובלמים מספיקים.
ההצעה שמובאת להלן כוללת: (1) "חוק יסוד כינון חוקה" שמצהיר כי יש לכונן חוקה, הגוף המכונן הוא האסיפה המכוננת, והחוקה תאושר ע"י הצבעת האזרחים. (2) "חוק כינון חוקה" שקובע איך יתנהל התהליך, כיצד תיבחר האסיפה המכוננת, וכיצד ישותף הציבור בתהליך.
צריך להוסיף סעיף הוראות /הנחיות של מידוע הציבור ועדכונים לציבור על אירועים בתהליכי ודיוני כינון חוקים מוצעים
> בשיחת צוות כינון ב 3/4/24 אלי אקסלרוד העלה הצעה לסעיף :
"היה ומי מיוזמי ההצעה המגובשת יסיר את תמיכתו בהצעה לאור השינויים בה, תימסר על כך הודעה לכלל המעורבים בתהליך לרבות מכתב הסבר מטעם היוזם הפורש."
נושא מהותי ועקרוני שזה לב התהליך הדמוקרטי ולכן יש להוסיף אותו כסעיף מחייב בתהליך :
בכל שלב של התהליך בעל ההצעה/נציג של בעלי ההצעה ישתתף המציע/רכז קבוצת המציעים.
- כך ישמרו זכויות היוצרים של בעל ההצעה המקורי וההצעה תיקרא על שמו.