חזרה
החוק לכינון חוקה
תיאור
איך תכונן חוקה לישראל ומי יכונן אותה?
- האם הפוליטיקאים צריכים להגדיר את החוקה?
- אולי גוף של מומחים מהאקדמיה?
- ואולי האזרחים הם אלה שצריכים להחליט עבור עצמם?
מידע נוסף
ב 13 ביוני 1950 קובעת הכנסת הראשונה כי היא לא תחוקק חוקה למדינת ישראל, בניגוד להכרזה במגילת העצמאות, וכי החוקה תיכתב בפרקים הקרויים "חוקי יסוד" שיתאגדו לבסוף בעתיד לכלל חוקת המדינה. (החלטת הררי)
בעקבות החלטה זו נוצר מצב שעד היום אין חוקה לישראל, ורשויות השלטון קובעות לעצמן את סמכויותיהן, תוך ניגוד אינטרסים, תוך מאבקים ביניהן וללא איזונים ובלמים מספיקים.
ההצעה שמובאת להלן כוללת: (1) "חוק יסוד כינון חוקה" שמצהיר כי יש לכונן חוקה, הגוף המכונן הוא האסיפה המכוננת, והחוקה תאושר ע"י הצבעת האזרחים. (2) "חוק כינון חוקה" שקובע איך יתנהל התהליך, כיצד תיבחר האסיפה המכוננת, וכיצד ישותף הציבור בתהליך.
הוחלט: למחוק את המילה "כהגדרתה"
לא רק שחוקי היסוד לא מהווים חוקה, הם גם לא מהווים חוקי יסוד במהותה של הגדרה זו. ניתן לשנותם ברוב רגיל והם משמשים ככלי פוליטי
המצב הקיים היום לפי פסיקת נשיא ביה"מ העליון לשעבר אהרון ברק חוקי היסוד הקיימים מהווים כחוקה עד שתהיה חוקה רשמית.
השינוי הגדול שאנחנו עושים הוא שחוקי היסוד יהוו את עמודי החוקה ויהיה ניתן לשנותם ברוב יחסי מעל ל 60%