תיאור
איך תכונן חוקה לישראל ומי יכונן אותה?
מידע נוסף
ב 13 ביוני 1950 קובעת הכנסת הראשונה כי היא לא תחוקק חוקה למדינת ישראל, בניגוד להכרזה במגילת העצמאות, וכי החוקה תיכתב בפרקים הקרויים "חוקי יסוד" שיתאגדו לבסוף בעתיד לכלל חוקת המדינה. (החלטת הררי)
בעקבות החלטה זו נוצר מצב שעד היום אין חוקה לישראל, ורשויות השלטון קובעות לעצמן את סמכויותיהן, תוך ניגוד אינטרסים, תוך מאבקים ביניהן וללא איזונים ובלמים מספיקים.
ההצעה שמובאת להלן כוללת: (1) "חוק יסוד כינון חוקה" שמצהיר כי יש לכונן חוקה, הגוף המכונן הוא האסיפה המכוננת, והחוקה תאושר ע"י הצבעת האזרחים. (2) "חוק כינון חוקה" שקובע איך יתנהל התהליך, כיצד תיבחר האסיפה המכוננת, וכיצד ישותף הציבור בתהליך.
יש להרחיב את הנושא כי מציע ההצעה הוא זה שיכול להסכים לקבל הצעות לשינויה או לא לאורך כל שלבי התהליך.
במידה והדיון עם האסיפה המכוננת יצר מצב כי אין הסכמה בין צוות הכינון ומציע ההצעה - צוות הכינון יציע הצעה מתחרה שתעלה למשאל הסופי אל מול ההצעה המקורית.
המטרה היא להגיע להסכמה - אך חייב להיות מנגנון שלא פוגע מאידך בזכות המגיש לקדם את הצעתו ומצד שני מאפשר את שיפור ההצעה על ידי האסיפה המכוננת.
מגיב - גיא ג'אנה
אין צורך שתרשום את שימך גיא, השם שלך מופיע באופן אוטומטי בראש התגובה שלך.....