חזרה
החוק לכינון חוקה
תיאור
איך תכונן חוקה לישראל ומי יכונן אותה?
- האם הפוליטיקאים צריכים להגדיר את החוקה?
- אולי גוף של מומחים מהאקדמיה?
- ואולי האזרחים הם אלה שצריכים להחליט עבור עצמם?
מידע נוסף
ב 13 ביוני 1950 קובעת הכנסת הראשונה כי היא לא תחוקק חוקה למדינת ישראל, בניגוד להכרזה במגילת העצמאות, וכי החוקה תיכתב בפרקים הקרויים "חוקי יסוד" שיתאגדו לבסוף בעתיד לכלל חוקת המדינה. (החלטת הררי)
בעקבות החלטה זו נוצר מצב שעד היום אין חוקה לישראל, ורשויות השלטון קובעות לעצמן את סמכויותיהן, תוך ניגוד אינטרסים, תוך מאבקים ביניהן וללא איזונים ובלמים מספיקים.
ההצעה שמובאת להלן כוללת: (1) "חוק יסוד כינון חוקה" שמצהיר כי יש לכונן חוקה, הגוף המכונן הוא האסיפה המכוננת, והחוקה תאושר ע"י הצבעת האזרחים. (2) "חוק כינון חוקה" שקובע איך יתנהל התהליך, כיצד תיבחר האסיפה המכוננת, וכיצד ישותף הציבור בתהליך.
מציע שוב לא להתייחס לזה.
זהו נוהל עבודה פנימי של צוות תיאום.
(נתתי לקרא למישהו והוא העיר - 3 מנהלים לצוות ?).
עבודה מקצועית של ריכוז צוות כינון חוק יסוד כרוכה בעבודה רבה הדורשת משאבים בעיקר זמן, הכוללת איסוף נתונים, הזמנת אנשי מקצוע, ניהול שוטף וכו'.
הפעילות הינה התנדבותית. לעיתים נדרשות התייעצויות לשם קבלת החלטות מנהלתיות בריכוז הצוות. בנוסף הריכוז כולל נציגות של הצוות בצוות התיאום תיאום העל.
בנוסף צריך שיהיה ממלא ממקום לרכז צוות.
3 רכזים מאפשרים ביזור וחלוקת האחריות כמו שנעשה בריכוז צוות חוק הכינון : יעל רכזת ראשונה, אלי רכז שני האמון על ניסוחים ויעוץ משפטי, דרור מזכיר הצוות, לעיתים רכז בפועל (מ"מ הרכזת הראשונה)