חזרה
החוק לכינון חוקה
תיאור
איך תכונן חוקה לישראל ומי יכונן אותה?
- האם הפוליטיקאים צריכים להגדיר את החוקה?
- אולי גוף של מומחים מהאקדמיה?
- ואולי האזרחים הם אלה שצריכים להחליט עבור עצמם?
מידע נוסף
ב 13 ביוני 1950 קובעת הכנסת הראשונה כי היא לא תחוקק חוקה למדינת ישראל, בניגוד להכרזה במגילת העצמאות, וכי החוקה תיכתב בפרקים הקרויים "חוקי יסוד" שיתאגדו לבסוף בעתיד לכלל חוקת המדינה. (החלטת הררי)
בעקבות החלטה זו נוצר מצב שעד היום אין חוקה לישראל, ורשויות השלטון קובעות לעצמן את סמכויותיהן, תוך ניגוד אינטרסים, תוך מאבקים ביניהן וללא איזונים ובלמים מספיקים.
ההצעה שמובאת להלן כוללת: (1) "חוק יסוד כינון חוקה" שמצהיר כי יש לכונן חוקה, הגוף המכונן הוא האסיפה המכוננת, והחוקה תאושר ע"י הצבעת האזרחים. (2) "חוק כינון חוקה" שקובע איך יתנהל התהליך, כיצד תיבחר האסיפה המכוננת, וכיצד ישותף הציבור בתהליך.
תיקון: התהליך יאפשר השתתפות ציבור רחב ומגוון ככל היותר תוך שימוש בטכנולוגיה מתקדמת
תוקן
יש להפריד בין המילים "על" ל "טכנולוגיה"
יתבסס בעיקר על טכנולוגיה.
(חלק מהתהליך יהיה דיונים באמצעי התקשורת ואולי בכיכרות וזו אינה טכנולוגיה).
נכון. אבל התהליך שאנו מתארים, להבנתי, קשור במערכת הטכנולוגית . כי דיונים ציבוריים בקבוצות ווטסאפ, כיכרות העיר, פאנלים בתקשורת וכד', ואשר אינם מיתרגמים בסופו של דבר ומתועדים כתגובות והערות להצעות חוק ספציפיות, בתוך המערכת הטכנולוגית, מה ההשפעה שלהם ? אפשר לומר שיש להם השפעה על דעת קהל ועיצוב דיעות, אך בשורה התחתונה מה שאינו נירשם במערכת, לא קיים.