אמנת דת ומדינה

הקדמה

אנו מתחילים את הדיונים מתשתית אמנה שנכתבה בשנת 2000 על ידי פרופסור רות גביזון והרב מדן. הנכם מוזמנים להיות חלק בשכתוב האמנה והתאמתה לחוקת האזרחים.

פרק ראשון - שבות, אזרחות, מרשם וגיור

ההצעה

עקרון השבות

ברמת חוק יסוד ייקבע:

1. כל בן לעם היהודי זכאי לעלות ארצה. פרטים ייקבעו בחוק.

2. אין לשנות חוק יסוד זה אלא ברוב של שמונים חברי כנסת.

3. חוק היסוד יתקבל ברוב הנדרש לשינויו.

4. בחוק יסוד זה, "בן לעם היהודי" הוא:

4.1 בן לאב או לאם יהודיים על-פי ההלכה.

4.2 מי שהצטרף לעם היהודי ואשר מתקיים בו אחד מאלה:

4.2.1 הוא מקיים אורח חיים יהודי.

4.2.2 הוא נרדף בשל יהדותו. ובלבד שלא יהיה אדם בן לעם היהודי אם הוא רואה עצמו כבן דת אחרת.

בהסדרים אחרים יפורט כי:

5. השר הממונה, באישור הממשלה, יקבע קני מידה לקביעה של דרכי הצטרפות ושל מילוי תנאים א ו-ב. התנאי "מקיים אורח חיים יהודי" יכלול חיים על-פי ההלכה או על-פי מסורת יהודית מוסכמת (מובהר כי קבוצות נוצריות כגון "יהודים משיחיים" לא ייחשבו יהודיות). קני מידה אלה יכול (ורצוי) שייקבעו בתקנות שיינתן להן פרסום. על קני מידה אלה לא תהיה ביקורת שיפוטית.

6. הצטרפות לעם היהודי יכולה להיות בדרך של גיור. במקום שבו ישנה קהילה יהודית מגובשת בעלת דפוסי חיים חייבים המגדירים את זהותה ואת זיקת חבריה אליה, אדם המקיים בקביעות דפוסי חיים אלו והוא חבר באותה קהילה, יוכל להיחשב כמי שהצטרף לעם היהודי. ועדה מטעם השר הממונה באישור הממשלה תקבע את פרטי העקרונות ואת יישומם על-פי קני המידה הנ''ל בכל קהילה על-פי נתוניה שלה.

הסדרי קניית אזרחות

7. אזרחות ישראלית נקנית מכוח לידה, מכוח שבות ומכוח התאזרחות.

7.1 ככלל, רק אזרח שהוא גם תושב יקנה לילדיו אזרחות מכוח לידה.

7.2 זכאי עלייה מכוח שבות יקבל רישיון כניסה לישראל. הוא זכאי להתאזרח בה אחרי תקופת זמן (שלוש עד חמש שנים), לאחר שהצהיר הצהרת נאמנות למדינה וגילה שליטה מסוימת בשפה העברית וידע מסוים במורשת ישראל, בתולדות המדינה ובמוסדותיה. ככלל, לא יידרש ויתור על אזרחות קודמת. הצטרפותו של העולה לשרות חובה מלא בכוחות הביטחון תפטור אותו מיידית מתנאים אלה ומתקופת ההמתנה. זכאי עלייה שלא התאזרח יקבל רישיון ישיבת קבע בישראל. שר הפנים רשאי לפטור אדם, או קבוצה מצומצמת, מדרישת תקופת ההמתנה או מדרישת השליטה המסוימת בשפה העברית.

7.3 בני משפחתו הגרעינית (בן זוגו וילדיו הקטינים הבאים עמו), של זכאי עלייה על-פי חוק השבות ("בן העם היהודי") יהיו זכאים, כמוהו, לרישיון כניסה וישיבה בארץ. התאזרח העולה - יקבלו אזרחות גם בן זוגו וילדיו הקטינים בעת התאזרחותם, אם יעמדו בדרישות חוק ההתאזרחות.

7.4 רק מי שעולה ארצה - כלומר, מגיע אליה מחו"ל לצורך עלייה - זכאי להתאזרח בה מכוח חוק השבות, ולהעניק זכויות לבני משפחה העולים עמו.

7.5 התאזרחות נתונה לשיקול דעתו של שר הפנים. איננו מציינים נקודות שבהן אין אנו מבקשים לשנות את המצב הקיים. כללים לגבי התאזרחות ייקבעו בתקנות ובנהלים שיפורסמו.

8. הסדרים מיוחדים להתאזרחות יתקיימו לגבי אחוד משפחות:

8.1 אזרח הארץ היושב בה, זכאי לכך שבן זוגו יקבל רישיון ישיבה בארץ. השר רשאי להעניק זכות ישיבה גם לילדיו הקטינים של אזרח שנולדו לפני שהיה לאזרח. לבן הזוג תהיה העדפה בקבלת רישיון לישיבת קבע או התאזרחות.

8.2 מי שהתאזרח בישראל לא יעניק זכויות לבן-זוגו במשך שבע השנים הראשונות להתאזרחותו.

8.3 "בן זוג" לצורך חוק זה הוא בן המין השני ולאחר נישואין כחוק. ניתן לקבוע בתקנות מבחנים להכרה בתוקפם ובאמיתותם של נישואין לצורך הקניית זכויות "בן זוג". ילד קטין משותף יקנה להורה, שאינו תושב, זכות לבקר בארץ.

מרשם וגיור

9. יוצהר במפורש כי הרישום מבוסס על הצהרת הנרשם, המבוססת על עובדות בנות הוכחה. הרישום עצמו אינו יוצר ראיה לנכונות האמור בו.

9.1 מרשם התושבים יכלול ציון דתו של אדם. לא הגענו להסכמה בעניין רישום הלאום.

9.2 המבקש להירשם כיהודי בדתו יצהיר על בסיס יהדותו ויבחר בין שתי אפשרויות: בן לאם יהודיה או גיור. אם התגייר, יצוינו במרשם מועד הגיור, מקומו וזהות בית הדין המגייר. בתקנות ייקבעו פרטי הרישום (למשל: פלונית התגיירה בתאריך __________ במקום _________ על-ידי הרב ____________ מטעם בית הדין של היהדות המתקדמת).

9.3 בתקנות ייקבעו כללים להכרה בגיור: לא יוכר טקס גיור המבוצע שלא על-ידי בית דין הפועל מטעם קהילתו היהודית של המתגייר בזמן הגיור. בתי הדין הפועלים מטעם הרבנות הראשית ייחשבו כפועלים מטעם הקהילה. קהילה תיחשב יהודית אם היא משתייכת לזרם המוכר על-ידי הממשלה, לאחר התייעצות עם נציגי הרבנות הראשית ועם נציגי הסוכנות היהודית.

9.4 מבחינת המרשם, לא יהיה ייחוד לגיור לפי המסלול של ועדת נאמן. יחד עם זאת, אנו סבורים כי מסלול הסכמי זה חשיבות רבה, וכי טוב יהיה אם מי שרוצה להצטרף ליהדות בדרך של גיור יעשה זאת לפי המסלול הזה, כך שהצטרפותו תהיה שלמה, ומוכרת גם על-פי ההלכה ומפרשיה.

לחברה היהודית ולפרטים המצטרפים אליה יש אינטרס משותף של השתלבות טובה ומלאה. השתלבות כזו תושג ביתר קלות אם אלה החפצים בכך יוכלו להצטרף לחיים יהודיים שלמים בדרך המוכרת על-ידי היהדות על כל זרמיה. הכרה זו מטילה חובת עידוד הן על רשויות המדינה והן על בתי הדין לגיור.

פרטי המרשם הקשורים במעמדו האישי של נרשם יהיו פתוחים לעיונם של רושמי הנישואין ושל כל אדם לפי אישור בכתב של הנרשם. לגבי אנשים אחרים יחולו כללי הנגישות למידע המקובלים.

פרק שני - מעמד אישי, נישואין והתרת נישואין

ההצעה

1. ברמת חוק יסוד ייקבע: לכל אדם זכות להקים משפחה. פרטים ייקבעו בחוק.

2. רשאים להינשא רק מי שקיבלו רישיון נישואין מן המדינה. רישיון זה יינתן רק לגבר ואישה, פנויים, בגיל הקבוע בחוק, ואשר אין ביניהם קרבה משפחתית אסורה. אדם ייחשב פנוי רק אם הוא נחשב פנוי הן לפי הדין האזרחי והן לפי דינו הדתי. יובהר כי יהודי יוכר כפנוי לצורך סעיף זה רק על-ידי בי"ד רבני מוסמך על-ידי הרבנות הראשית, או על-ידי בי"ד בחו"ל שהרבנות הראשית מכירה בו.

3. בצמוד לרישיון הנישואין יקבלו בני הזוג פרטים על הוראות החוק בנוגע לחובות וזכויות במסגרת הנישואין, ועל האופציות העומדות בפניהם לעניין טקס הנישואין ודיני הנישואין.

4. מי שקיבל רישיון להינשא יבחר בעורך נישואין ובטקס לפי בחירתו. המדינה תעניק רישיונות לעריכת נישואין לפקיד רישום אזרחי מוסמך, ולמי שמוסמך לערוך נישואין לפי דיני קהילתו.

5. המדינה תכיר בנישואין שנערכו בחו"ל, אלא אם כן הם נוגדים את התנאים המנויים בסעיף 2.

6. הכרעות לגבי הנישואין, למעט החלטות על תוקף הנישואין או חלותם, תיעשינה בבית משפט או בבית דין לפי החלטת הצדדים. לא הסכימו הצדדים - יידון העניין בפני טריבונל מיוחד, שיורכב משופט אזרחי, דיין ושופט אזרחי הרואה עצמו כפוף לדין הדתי.

7. התרת נישואין תיערך בבתי משפט אזרחיים ובבתי דין דתיים. בית משפט אזרחי רשאי להתנות התרת נישואין אזרחית בסיום קודם של הנישואין על-פי הדת (לפי סעיף 2). כל תעודת התרת נישואין תפנה באופן בולט להוראת סעיף 2, ותביא את לשונו.

8. בתעודת הזהות יירשם המעמד האישי בצירוף הפניה למרשם. במרשם יצוינו טיב טקס הנישואין או התרת הנישואין, זהות מי שערך אותו, מועדו ומקומו. פרטי הרישום ייקבעו בתקנות. למשל: מעמד אישי: נשוי. העורך: פקיד הרישום (או: הרב פלוני מטעם הרבנות הראשית. או: הרב אלמוני מטעם התנועה המסורתית). פרטי הרישום יותאמו לצורכי הדתות והזרמים השונים, לפי בקשת נציגיהם. הותרו הנישואין ביותר מהליך אחד, יירשמו במרשם פרטי כל הליכי התרת הנישואין. המרשם יבחין בין מי שנישואיו הותרו (בליווי הפרטים) ובין מי שהתגרש על-פי סעיף 2. הוראות סעיף 6 בפרק "מרשם וגיור" - יחולו כאן.

9. המדינה תשתתף במימון מוסדות דתיים (עורכי נישואין, בתי דין) לפי היקף הנזקקים להם.

10. בעניין החזקת ילדים ידונו כל בתי המשפט ובתי הדין לפי העיקרון של טובת הילד. עיקרון זה יפורש על-פי השקפותיהם של מפרשיו.

11. כל בתי המשפט ובתי הדין מחויבים לעיקרון של שוויון ערך המינים. בתי דין דתיים יפעלו על פי דיניהם, ואלה יגברו על הוראות אחרות.

12. תבוטל ההכרה המשפטית הגורפת ב"ידועים בציבור" ובזכויותיהם. זכויותיהם של מי שחיים יחדיו שלא במסגרת נישואין תוסדרנה בחוזים ובהסדרים מיוחדים לפי הצורך.

13. הוראות אלה יחולו על מי שנישא לאחר תחילתן. תיקבענה הוראות מעבר על מנת לקצר את משך הזמן של תחולת הסדרים משפטיים שונים על זוגות בישראל.

פרק שלישי - שבת

ההצעה

1. ברמת חוק יסוד ייקבע: השבת היא יום המנוחה הרשמי של מדינת ישראל.

2. משרדי ממשלה, מוסדות חינוך, מפעלי תעשייה, בנקים, שירותים ומוסדות מסחריים - יהיו סגורים בשבת. איסור זה יחול על אזורים עירוניים כמו גם על קיבוצים, מושבים, או אם הדרך. מפעלים חיוניים, בתי חולים ושירותים חיוניים יקוימו במתכונת שבת, כנהוג היום.

3. זכותו של עובד לשבות בשבת. זכותו של עובד שאינו יהודי לשבות ביום המנוחה הדתי שלו. לא יופלה עובד שומר שבת בקבלה למקום עבודה או בקידום בה. בעל עסק עצמאי לא יעסיק עובדים בשבת. מקומות עבודה הפועלים בשבת יעסיקו אנשים בשבתות על בסיס של תורנות, ויאפשרו לשומרי שבת, במידת האפשר, תעסוקה ששכרה גבוה יותר במשך השבוע.

4. לא ייאסר על מסעדות ובתי בילוי לפעול בשבת, בהקפדה על מסגרות של מיקום ושל רעש מתאימים. על מספר מוגבל של חנויות מכולת קטנות, תחנות דלק ובתי מרקחת לא ייאסר לפעול בשבת. זיכיון לפעולה בשבת יכול שיינתן על בסיס תורנות, ויותנה באגרה מיוחדת. מסעדות, מוזיאונים ומקומות בילוי אחרים הפתוחים בשבת ישבתו יום אחר בשבוע. פרטי ההסדרים ייקבעו ויוגדרו בידי ועדה מוסמכת מטעם הרשות המקומית.

5. נתיבי תחבורה יישארו פתוחים כל שעות היום וכל ימות השבוע. ביישובים או שכונות שרוב מכריע של תושביהם שומרי שבת, או במקומות אחרים שבהם חשיבות מיוחדת להגבלת תנועה לזמן מסוים, יכול שנתיבי תנועה ייסגרו למשך השבת או חלקים ממנה, לפי החלטה מוסמכת של הרשות המקומית. רשויות מקומיות וציבוריות רשאיות לנקוט צעדים במטרה לצמצם את היקף תנועת כלי הרכב בשבתות במקומות מסוימים. נתיבי תנועה עורקיים לא ייסגרו מטעמי שמירת שבת.

6. תתאפשר תחבורה ציבורית בשבת בצורה מופחתת ומוגבלת, על מנת לאפשר תנועה לנזקקים לה, ולשמור ככל שניתן על צביונה של השבת בפרהסיה ועל הגבלת הצורך לעבוד בה. תישקל הפעלת התחבורה הציבורית בשבת בידי זכיינים מיוחדים ובאמצעות כלי רכב קטנים (כגון מיניבוסים).

7. מוסדות מסחריים שרצונם בכך יוכלו לפעול במוצאי-שבת, ולהאריך שעות פעילותם במשך השבוע.

8. יינקטו צעדים על מנת להקל על בילוי בשבת כגון ביקור במוזיאונים, גני חיות או גנים לאומיים, או השתתפות באירועים, בצורה שאין בה חילול שבת (כגון אפשרויות לרכישת כרטיסים מוקדמת).

9. תיבדקנה דרכים להעברת אירועים ספורטיביים ואחרים, שנהוג לקיימם בימי שבת, ליום חול.

10. ייעשה מאמץ מקיף להעביר את המשק כולו לשבוע עבודה בן חמישה ימים, כך שתתאפשר פעילות חברתית, משפחתית, ספורטיבית ותרבותית משותפת גם מעבר ליום השבת על אופיו המיוחד. עובד הנדרש לעבוד בשבת לא יידרש לעבוד גם ביום המנוחה הכללי האחר.

11. שמירת שבת בצה"ל תידון במסגרת דיון כללי במסגרת הצבאית.

12. הסדרים לגבי שבת לא יחולו על מועצות מקומיות שרוב תושביהן אינם יהודים.

13. נציגים ישראליים רשמיים בחו"ל לא יקיימו פעילות דיפלומטית רשמית בשבת ובמועדי ישראל, ולא יחללו שבת בפרהסיה אגב פעילותם הרשמית.

14. פרטי ההסדרים, קביעתם של מוסדות חיוניים ומתכונת שבת, זיהויים של עורקי תחבורה ראשיים, הסדרי תחבורה ציבורית ומגבלות מקום ורעש לפעילות בשבת ייקבעו על-ידי ועדות מיוחדות. להסדרים ברמה הארצית, תורכב הוועדה בידי ראש הממשלה. להסדרים מקומיים תיקבע הוועדה על-ידי ראש המועצה המקומית ושר הפנים, בהתייעצות עם נציגי כל הסיעות ברשות. הסדרים לעניין יום סגירה חלופי לשבת ושעות פתיחה מוגברות ייקבעו בתקנות או בחקיקת משנה עירונית.

15. הסדרים אלו ייאכפו בצורה קפדנית ושיטתית על מנת לשמור אפקטיבית על דמות הפרהסיה בשבת.

16. בהצעה זו איננו עוסקים בפירוט בכל הסדרי השבת הקיימים. אנחנו ממליצים כי הסדרים אלה ייבדקו מחדש לאור העקרונות של הצעותינו.

פרק רביעי - סוגיות נוספות - מועצות דתיות

ההצעה

1. תוקם רשות ארצית לסיפוק שירותי דת ליהודים. תקציבה ייקבע בחוק, ויועבר על-ידי משרדי הפנים והדתות. הפיקוח עליה יהיה משותף לשני המשרדים.

1.1 היקף השירותים שיינתנו על-ידי רשות זו ייקבע בחוק. השירותים יינתנו בהתייעצות עם הרבנות הראשית ועם הרבנות המקומית. שירותים לזרמים הלא-אורתודוקסיים ולחילוניים יינתנו על-פי כללים מיוחדים שייקבעו. שירותים אלה לא יהיו כפופים לרבנות. הם יתוקצבו על-ידי הרשות, על-פי היקף שירותי הדת הנדרשים על-ידי הקבוצות השונות. כל השירותים יהיו בפיקוח של מבקר המדינה.

1.2 עובדי הרשות הארצית ייבחרו במכרז לתקופת כהונה של שש שנים. קריטריונים לקבלתם יהיו מקצועיים-ניהוליים בלבד. המועמדים לאיוש התפקידים יקבלו אישור מוקדם מן הוועדה לפיקוח על המינויים בשירות הציבורי. הרשות תעסיק עובדים כנדרש לצורך הספקת השירותים. על עבודתם ועל בחירתם יחולו הוראות שירות המדינה.

כשרות

ההצעה

2. מדינת ישראל תדאג לשקיפות מרבית ומלאה בנושא כשרות של העוסקים במוצרי מזון והכנתו. הונאה בכשרות תוגדר כעבירה חמורה. ייעשה מאמץ מיוחד להגברת האכיפה היעילה של האיסור.

2.1 מטבחים ציבוריים בישראל המשרתים גם את המגזר היהודי (כגון בצה"ל, בבתי ספר, במשרדי ממשלה ובבתי חולים) יהיו כשרים.

2.2 תוקם רשות ארצית לרישוי בענייני כשרות. חבריה ימונו על-פי שיקולים מקצועיים-ניהוליים, באישור הרבנות הראשית ובפיקוח נציב שירות המדינה. מקורות מימונה יהיו עצמאיים - אגרות שתשולמנה על-ידי יצרני המזון ומשווקיו. האגרות תהיינה תחת פיקוח. "כשרות" בפעולת הרשות הארצית תגדיר מזון ומרכיביו המותרים באכילה על-פי ההלכה היהודית הנגזרת מן ה"שולחן ערוך".

2.3 לא תינתן למפעל או למוסד תעודת כשרות שלא על-ידי הרשות או על-ידי גוף שהוסמך לכך על ידה. משגיחי הכשרות ומפקחי הכשרות יועסקו על-ידי הרשות או על-ידי הגופים שיאושרו על ידה.

2.4 הרשות תהיה מוסמכת לפרט רמות שונות של כשרות, ולהנפיק אישורים ותעודות כשרות בהתאם.

2.5 הרשות תאשר לגופים אחרים להוציא תעודות כשרות על-פי מנהגיהם. אישור כזה יינתן למי שיפרט בכתב את רשימת דרישותיו לכשרות, יציג מערך פיקוח עליהן, וינפיק תווי כשרות או תעודות המזהות במפורש ובבירור את זהות הגוף מעניק ההכשר. על מנת למנוע הטעיה, תעודות הכשרות תעוצבנה כך שיקל להבחין ביניהן. בין הגופים שיוסמכו להוציא תעודות כשרות משלהם יהיו גופים רפורמים וקונסרבטיבים. הרשות תעמיד לגופים האחרים שיאושרו תקציב למימון פעולותיהם מתוך תקציבה היא.

2.6 על רשות הכשרות ייאסר לערב שיקולים זרים במתן ההכשר או בהשגחה על כל גוף המספק מזון ללקוחותיו. כגון: למנוע אישור כשרות בשל קיום טקס נישואין רפורמי באותו אולם וכד'. חילול שבת במטבח באולם חתונות עשוי להיות עילה אמיתית להימנעות ממתן הכשר.

2.7 נציגיה הרשמיים של מדינת ישראל יהיו חייבים להימנע מאכילת אוכל שבעליל אינו כשר בסעודות רשמיות בתפקיד.

אין אנו רואים צורך לשנות את הסדרי יבוא בשר הטריפות הקיים.

פתולוגיה והשתלת אברים

ההצעה

3. בנושא זה מתקיים דיון רצוף בין רכיבים שונים בחברה הישראלית, והוא אף בא לידי ביטוי בחקיקה הקיימת. חוק האנטומיה והפתולוגיה, התשי"ג 1953 - על שינוייו, וכן חוזר מנכ"ל משרד הבריאות בעניין קביעת רגע המוות, משקפים בדרך כלל הסכמה סבירה, ולא ראינו לנכון לשנותה.

קבורה

ההצעה

4. בישראל יתקיימו בתי קברות דתיים ואזרחיים.

4.1 בתי הקברות הדתיים הקיימים במגזר היהודי יישארו בחזקת הקבורה היהודית על-פי ההלכה.

4.2 הקצאת שטחים לבתי קברות בעתיד תיעשה על-פי הביקוש היחסי, תוך כדי יצירת אפשרות לקבורה אזרחית בכל חלקי הארץ.

4.3 תתאפשר הקמת חברות קבורה אזרחיות ואחרות, שתוכלנה לנהל טקס קבורה לפי בחירת הנפטר או בני משפחתו. המדינה תשתתף במימון שירותים אלה במקביל למימון שירותי חברה קדישא הקיימות.

4.4 ככל שתגדל האפשרות של בחירה ממשית בין סגנונות קבורה, כך תפחת ההצדקה להתערבות בג"צ בהוראות הקבורה בבתי הקבורה הדתיים.

4.5 החוק הקיים יתוקן בצורה שתאפשר קבורה חלופית גם במקרה של העדר בחירה מצד הנפטר, אם אין מחלוקת בין קרוביו מדרגה ראשונה, ובהעדר טעמים של אינטרס ציבורי להעדיף את הקבורה ההלכתית.

4.6 ייקבע במפורש כי בבית קברות אזרחי ייקברו מי שאינם זכאים להיקבר בבית קברות אחר, גם ללא כל הבעת רצון מצדם.

4.7 המצב המשפטי הקיים יוסבר לציבור וכן יובהר לו כי תנאי יעיל למימוש הזכות לקבורה חלופית (לא דתית בבתי הקברות הקיימים) היא הבעת רצון מצד הנפטר (או קרוביו).

תפילה ברחבת הכותל

ההצעה

5. רחבת הכותל המערבי והאזור הסמוך לה הם אתרים בעלי משמעות דתית ולאומית ליהודים.

5.1 יש לאפשר נגישות כללית לרחבת הכותל למעוניינים בכך, בד בבד עם שמירה על הסדר הציבורי ועל כללי התנהגות התואמים את אופיו של המקום.

5.2 הסמכות להכריע לגבי התנהגות התואמת את אופיו של המקום תופקד בידי אדם או רשות (להלן: "הגוף המוסמך") שיוסמכו על-ידי השר לענייני דתות והשר לביטחון פנים. מקרה של מחלוקת, יכריע לגבי הפקדת הסמכות ראש הממשלה.

5.3 הגוף המוסמך יפעל מתוך רגישות לשלום הציבור ולחופש הפולחן והדת של הכול. אין בהחלטות הגוף המוסמך משום נקיטת עמדה לגבי הלגיטימיות של סגנון תפילה או צורת התנהגות אלה או אחרים. החלטות הגוף המוסמך לעניין זה לא תהיינה נתונות לביקורת שיפוטית.

למען הסר ספקות מודגש כי החלטה של הגוף המוסמך שרחבת התפילה הנוכחית של הכותל תיחשב כבית כנסת הנוהג לפי מנהגים אורתודוקסיים אינה פוגעת באופן בלתי סביר בחופש הפולחן של מי שחפץ להתפלל בדרך אחרת.

הצעה אפשרית, לדעתנו, היא הבחנה בין החלק הקדמי של רחבת הכותל, המשמש כבית כנסת, שבו ניתן לדרוש תפילה כמנהג המקום (האורתודוקסי) ובין החלק המרוחק יותר שלה, שבו מתקיימים טקסי ההשבעה של צה"ל, ואשר בו ניתן גם לקיים תפילות בנוסחים אחרים. אולם להצעה זו שלנו אין ייחוד, שכן עיקרה של ההכרעה הוא בכך שתתקבל במנגנון נכון של קבלת החלטות, שייקח בחשבון את השיקולים כולם.

צה"ל

ההצעה

6. עקרונות פעולתו של צבא ההגנה לישראל צריכים לבטא את הקשר העמוק בין קיומו של הצבא ובין דמותה של המדינה. אנחנו מברכים על השינוי בקוד האתי של צה"ל, המבהיר כי צה"ל הוא צבאה של מדינת העם היהודי.

6.1 בצה"ל משרתים בכפיפה אחת חיילים יהודים ולא יהודים, חיילים בעלי זיקות שונות למצוות דתם. על צה"ל להבטיח כי חיילים שומרי מצוות (מכל הדתות ומכל הזרמים) יוכלו לשרת בדרך שתאפשר להם את שמירת מצוות דתם.

6.2 לא יחויב חייל בפעילות דתית שאינו מעוניין בה. כלל זה לא יחול על פעילות חינוכית כללית המדגישה ערכים לאומיים. הצבא צריך לגבש עמדה לגבי פעילות "פרטית" במסגרתו.

6.3 כשרות: חובה על צה"ל להקפיד שהמזון המוגש על-ידיו לחיילים יהיה כשר, שלא יהיה שימוש הפוסל את כלי הבישול ואת כלי האוכל המשותפים לשימושם של שומרי כשרות. יש להקדיש מאמץ להסברת חשיבותו של העניין ולאכיפתו הטובה. יש לחשוב גם על פתרון לצורכי כשרות מיוחדים למהדרין.

7. שבת - נושא זה מחולק לסעיפי משנה רבים:

7.1 בישול ומטבח: הבעיות כאן דומות בעיקרן לבעיות הכשרות, שהוזכרו לעיל.

7.2 נסיעת כלי רכב: העיקרון המוסכם הוא כי פעילות המתחייבת מצורכי הביטחון מותרת, בעוד פעילות מחללת שבת שאינה כזו אסורה. יש להקפיד על אכיפתו.

7.3 ביקורי הורים: מומלץ להתיר ביקורים אלו על-פי שיקול דעתו של המפקד.

7.4 התנהגות הפרט: אין כל גורם מעשי המחייב את הפרט לשמור שבת, גם ברשות הרבים הצבאית. יש להשאיר את המצב כפי שהוא.

7.5 פעולות מבצעיות שאינן חיוניות בשבת לא ייעשו בשבת.

8. מפעלי הוועד למען החייל (בריכות, בידור וכד') ומפעלי יחידת השיקום (בתי הלוחם ומתקניהם, פעולות למען נכי צה"ל וכד'): יישמרו שעות, פעולות וזכויות עבור שומרי המצוות בהתאם למספרם (כגון: שעות נפרדות בבריכה ובחדרי הכושר, פעילויות אחרות המוגבלות בהלכות צניעות, שבת וכד').

9. פתיחת תפקידים נוספים לבנות: אנו ממליצים למצוא פתרונות שיגשימו שוויון לנשים ובלבד שלא יפגעו ביכולתם של חיילים שומרי מצוות לשמור את הלכותיהם, ובלי להכניס אותם לקונפליקטים קשים ומיותרים ובלא לפגוע ביכולתם לשרת בכל מקצוע צבאי ובכל סוג יחידה.

10. שירות לאומי לבנות: יורחב כאפשרות גם לבנות חילוניות במקום השירות הצבאי ולתקופת זמן המקבילה לשירות הצבאי. זכויות הבנות בשירות הלאומי או האזרחי תושווינה לאלה שבשירות הצבאי. לבנות חרדיות יוצע הסדר נפרד ובהסכמה.

11. שוויון בשירות צבאי לבנים: המצב השורר היום בצה"ל, בשירות הסדיר ובשירות המילואים, משקף אי שוויון בולט במילוי חובת הגיוס למדינה בין איש לאיש ולעתים בין מגזר למגזר. הפתרון הראוי צריך להימצא בדרך של משא ומתן, פשרה והסדרים הדרגתיים. המטרה בסופה של הדרך צריכה להיות הסדר שוויוני מבחינת ההתגייסות של קבוצות באוכלוסייה להשתתפות בנטל הביטחוני ובנטל החברתי.

12. הרבנות הצבאית: המוסד בצבא האמור לטפל בסוגיות אלה הוא הרבנות הצבאית. אנו ממליצים כי מינוי הרב הצבאי לצה"ל יהיה ענייני ועצמאי על מנת לאפשר לו למלא את תפקידו היטב.

אנו מברכים על המגמה לעגן בחוק, ולהגדיל את זכויותיהם של המשרתים בצה"ל והמתגייסים לשירות מילואים פעיל.

פרק חמישי - הסדרה משפטית בענייני דת ומדינה

ההצעה

1. הסכמות האמנה מבוססות על ויתורים כואבים לשני הצדדים, במטרה לאפשר קיום יחד יציב של שומרי המצוות והחופשיים, במסגרת לאומית אחת. ויתורים אלו מחייבים אמון הדדי בין הצדדים, ומניעת שינויים חד-צדדים בחלק ממרכיבי האמנה. הפרת האיזון תפגע באמנה כולה.

2. סיבה זו, יש לעגן בחקיקה את הסדרי האמנה. מן הראוי שהדגשת חשיבותו של האיזון הפנימי הקיים באמנה בכל נושא תנחה את החקיקה.

3. איננו ממליצים על מתכונת חקיקה מסוימת. קיימות מספר אפשרויות - שאינן מוציאות זו את זו. למשל: חוק יסוד: דת ומדינה; תוספת של פסקת "על אף האמור בחוקי היסוד" לחקיקה המוצעת; תוספת פסקה לחוקי היסוד הקיימים עצמם, המוציאה מתחולתם את ההסדרים המוצעים באמנה.

4. רוח האמנה - שחשיבותה אינה נופלת מהסדריה הפרטניים בנושאים השונים - מבכרת מנגנוני משא ומתן והסכמות על פני הכרעות, מן הסוג שניתן וחייב להינתן בבתי משפט. בית המשפט מצטייר, בצדק או שלא בצדק, כנוטה לצד אחד בוויכוח הניטש בין שני הצדדים.

האמנה שאנו מציעים מנסה לאזן בין הצדדים, אך ככל שפרשנותה המשפטית תיראה על-ידי צד אחד כנוטה לצד האחר, האמנה עלולה לאבד את אמינותה ולהחטיא את מטרתה.

אנו ממליצים אפוא לקבוע במפורש כי בית המשפט לא יוכל לבטל הסדרים חוקיים הכלולים באמנה. חשיבות גדולה נודעת גם לפרשנות הסדרי האמנה. אנו ממליצים להפקיד את פרשנות ההסדרים, כאשר הצורך בה אינו מתעורר בהקשר של התדיינות משפטית, בידי גוף ייצוגי-ציבורי, במטרה לצמצם את הצורך בהתדיינות כזו ולשפר את הסיכוי להגיע לפרשנות מוסכמת.