איזונים ובלמים מהווים עיקרון יסודי בדמוקרטיה, בכך שכל זרוע יכולה להגביל או לפקח על הזרועות האחרות, וכך נוצר איזון בין חמישה הזרועות הנפרדות במדינה.

חקיקת חוקים – הכנסת הלאומית היא בעלת הסמכות העיקרית (גם אסיפת האזרחים ואזרחי ישראל יכולים) לחוקק חוקים (חקיקה ראשית), אולם לנשיא שמורה הזכות להטיל וֶטו על הצעות חוק של הכנסת הלאומית + אישור ברוב מוחלט מחברי אסיפת אזרחים "המייעצת העם" בהצבעה חשאית אחת או הנשיא שמורה הזכות להטיל וֶטו על הצעות חוק של אסיפת האזרחים + אישור ברוב מיוחד מכל בית מחוקקים בהצבעה חשאית אחת, ולא לקבל אותן.

עם זאת, הכנסת הלאומית יכול לבטל את הווטו על הצעת החוק שלה, אם יש רוב מיוחס התומך בהצעה בכל בית בהצבעה אחת, או אם יש רוב מיוחס התומך בהצעה במליאה הכנסת המשותפת בהצבעה אחת או אסיפת האזרחים המייעצת העם יכולה לבטל את הוֶטו הנשיאותי על הצעת החוק שלה, אם יש רוב של מיוחס התומך בהצעה באסיפת אזרחים בהצבעה אחת.

והנשיא יש לו גם זכות לעשות משאל עם ביצועי מחייב על הצעת החוק, והכנסת הלאומית ואסיפת האזרחים לא תוכל את זה.

צווים נשיאותיים -- הנשיא יכול להוציא צו נשיאותי שזה צו ממשלתי (חקיקת משנה) בכל עת, הצו הזה מתחת לחוקה הפדרלית ולחוקים הפדרליים, ולכן לא הוא לא יכול לסתור את החוקה הפדרלית או חוק פדרלי.

כל נשיא (כולל מי שהוציא את הצו הנשיאותי הזה) יוכל לעשות שינוי ותיקון בצו או לבטל אותו בכל עת.

כל חקיקה או שינוי או תיקון או ביטול של הצו הנשיאותי ע"י הנשיא - חייב את אישור של הוועדות הרלוונטיות של התחום הזה בסנאט ובבית הנבחרים ברוב רגיל בהצבעה אחת או הוועדה/ות הרלוונטית/יות של אסיפת האזרחים ברוב מוחלט בהצבעה חשאית אחת או משאל עם ביצועי מחייב.

חברי הכנסת הלאומית (סנטורים ונבחרים פדרלים) וחברי אסיפת האזרחים והעם היהודי האזרחים הריבון השולט האמיתי יוכלו להפוך את זה לחוק בכל עת.

צווים ביקורתיים -- המבקר העליון הפדרלי יכול להוציא צו ביקורתי (שזה דומה לממשלתית- חקיקת משנה) בכל עת, הצו הזה מתחת לחוקה הפדרלית ולחוקים הפדרליים, ולכן לא הוא לא יכול לסתור את החוקה הפדרלית או חוק פדרלי.

כל מבקר עליון פדרלי (כולל מי שהוציא את הצו הביקורתי הזה) יוכל לעשות שינוי ותיקון בצו או לבטל אותו בכל עת.

כל חקיקה או שינוי או תיקון או ביטול של הצו הביקורתי ע"י המבקר העליון הפדרלי - חייב את אישור של הוועדות הרלוונטיות של התחום הזה בסנאט ובבית הנבחרים ברוב מוחלט בהצבעה חשאית אחת או הוועדה/ות הרלוונטית/יות של אסיפת האזרחים ברוב רגיל בהצבעה חשאית אחת או משאל עם ביצועי מחייב.

חברי הכנסת הלאומית (סנטורים ונבחרים פדרלים) וחברי אסיפת האזרחים והעם היהודי האזרחים הריבון השולט האמיתי יוכלו להפוך את זה לחוק בכל עת.

תקנות משפטיות -- השופטים יכולים להוציא תקנה משפטית שזה חקיקה שיפוטית בכל עת, התקנה הזה מתחת לחוקה הפדרלית ולחוקים הפדרליים, ולכן לא הוא לא יכול לסתור את החוקה הפדרלית או חוק פדרלי.

כל הרכב השופטים (כולל השופטים שחקקו אותו, בתנאי או שזה בהרכב גדול יותר/מלא באותו ערכאה משפטית או שזה ערכאה משפטית גבוהה יותר) יוכלו לעשות שינוי ותיקון בתקנה או לבטל אותו בכל עת.

כל חקיקה או שינוי או תיקון או ביטול של התקנה משפטית ע"י השופטים - חייב את אישור של הוועדות הרלוונטיות של התחום הזה בסנאט ובבית הנבחרים ברוב רגיל/מוחלט בהצבעה אחת או הוועדה/ות הרלוונטית/יות של אסיפת האזרחים ברוב מוחלט/רגיל בהצבעה חשאית אחת או משאל עם ביצועי מחייב.

חברי הכנסת הלאומית (סנטורים ונבחרים פדרלים) וחברי אסיפת האזרחים והעם היהודי האזרחים הריבון השולט האמיתי יוכלו להפוך את זה לחוק בכל עת.

פירוש חוקים – שופטים בבית המשפט העליון החוקתי וגם שאר השופטים במערך המשפטי החוקתי של ישראל הם היחידים שיכולים לפרש את החוק בכלל ואת החוקה בפרט, וכך קובעים במידה רבה את דמותה של ישראל.

פסילת חוקים משפטית חוקתית – בית המשפט העליון החוקתי של ישראל יכול לקבוע שחוק שחוקק הכנסת הלאומית/אסיפת האזרחים עומד בסתירה לחוקת ישראל ולכן איננו חוקתי, ויש לבטלו, והפסילה הזאת תהיה בהרכב מלא (כל 25 שופטי עליון חוקתי פדרלי) ברוב מיוחס.

בתגובה, הכנסת הלאומית/אסיפת האזרחים יכולה לעשות להתגבר על הפסילה או באמצעות משאל עם ביצועי מחייב או באמצעות רוב מיוחס גדול יותר מכמות השופטים שפסלו את החוק בשתיי הבתים/באסיפה שתומכים בהתגברות על הפסילה המשפטית בהצבעה חשאית אחת או באמצעות רוב מיוחס גדול יותר מכמות השופטים שפסלו את החוק במליאת הכנסת הלאומית המשותפת שתומכים בהתגברות על הפסילה המשפטית בהצבעה חשאית אחת, בית המשפט העליון החוקתי יוכל לפסול מחדש ברוב מיוחס גדול מהתגברות הפרלמנטרית, ושוב הכנסת הלאומית/אסיפת האזרחים תוכל להתגבר ברוב מיוחס גדול יותר, וכן הלאה.

וגם הסנאט ובית הנבחרים של הכנסת הלאומית ואסיפת האזרחים וכלל אזרחי ישראל יוכלו לערוך שינויים בחוקה, והם 4 גופים של הזרוע המכוננת הפדרלית הישראלית, אך שינוי החוקה הוא מעשה מורכב ומסובך הדורש רוב מוחלט/מיוחס בכל אסיפות ויש מקומות בחוקה שגם חייב אשרור של הסכמה רחבה של הרשויות ברוב מוחלט/מיוחס בשתיי הבתים של הפרלמנט ואסיפת התושבים/חברים הרשותי או ברוב מוחלט/מיוחס במועצה ובאסיפת התושבים/חברים של הרשות, וכל שינוי ותיקון וביטול וכדומה בחוקה חייב אשרור במשאל עם ביצועי מחייב ארצי ע"י אזרחי ישראל היהודים כהלכה.

הכרזת מלחמה – רק הכנסת הלאומית יכול להכריז מלחמה על מדינה אחרת, אולם רק הנשיא, ששולט על הצבא היבשה (הזרוע היבשה) ועל שאר כוחות המזוינים הלאומיים הישראלים יכול לנהל את המלחמה.

סמכות חנינה -- הנשיא ישראל אוחז בכוח להעניק חנינות ולדחות ביצוע של עונש מוות (אם יש, וזה לא תמיד) רק למי שלא נושא תפקיד באחת מזרועות הממשלה הפדרלית הישראלית.