חזרה

החברות הציבוריות שנוצרו כחברות ציבוריות במהלך המאה העשרים הן חברות ציבוריות לעד

אסתיה חוטר גזע אסתיה חוטר גזע  •  26-07-2024  •  הערה אחת
החזרת כל החברות הציבוריות למעמדן כחברה ציבורית על חשבון מי שמכרו אותן.jpg
החזרת כל החברות הציבוריות למעמדן כחברה ציבורית על חשבון מי שמכרו אותן.jpg


קוד ההצעה: israel-2024-07-78

החברות הציבוריות נוצרו ככאלה כדי לוודא כי כל הדברים החיוניים לקיומה של ארץ עצמאית ריבונית ובלתי ניתנת לחיסול דרך שיתוק התחומים החיוניים בה או שימוש בהם ובכסף שמשלמים אזרחי ישראל כדי לממן אינטרס זר

החברות הציבוריות הן הנכסים של אזרחי ישראל למכור כדי לממן חוב לאומי כך שהנטל לא יפול על כתפיהן אלא אם באמצעות משאל עם מסכימים למכור אותן לפני כן.

הפיכת החברות הציבוריות לממשלתיות על ידי רא/ש הממשלה, כדי שיוכל למכור אותן או לעשות בהן כרצונו - כמו ליצור בנק לטייקון כי  לא יכול היה לפתוח בנק נוסף

היתה פעולה לא חוקית בעליל מאחר ולא יצר משארל עם.

באחריות שר האוצר ראש הממשלה ומי שמכר את החברות לידיים פרטיות, להחזיר את החברות לידי הבעלים המקוריים מהן גזלו אותן

הבעלים המקוריים הם כל אזרחי ישראל.

 

מדוע נוצרו חברות ציבוריות?

 

החברות הציבוריות נוצרו ככאלה כדי לוודא כי כל הדברים החיוניים לקיומה של ארץ עצמאית ריבונית ובלתי ניתנת לחיסול דרך שיתוק  התחומים החיוניים בה או שימוש בהם ובכסף שמשלמים אזרחי ישראל כדי לממן אינטרס זר.

כחברה ציבורית השייכת לכל אחת ואחד מאזרחי ישראל - כולל הנולדים

ממש כמו שהחוב הלאומי הוא על ראש כל אחת ואחד מאזרחי ישראל מרגע הלידה

חברה ציבורית איננה נשלטת על ידי ראש ממשלה ואינטרסים אישיים, אינטרסים של עססקנות פוליטית או  כמסתמן לעיתים אינטרסים זרים.

לברות אלו ראש ממשלה בישראל הפך לחברה ציבורית בלי שקיבל תוקף חוקי באמצעות משאל עם - שכל הממשלות נמנעו מלהשתמש בו.

הוא הכניס את כולן לחברה ממשלתית חדשה שיצר - מסך

ומכר אותן לחברות עצמאיות  חלקן ישירות כמו הצבא והתעשיה הצבאית וחלקן באמצעות נציג שימכר אותן

ראינו כמסתמן את ההבדל בין צה"ל כשהיה חברה ציבורית  - צבא העם, לבין הצבא  (הקצונה הגבוהה) בהתנהלות ב 7.10.23

בתשובות שנתנו לראש ממשלה כשהם לכאורה מתנהלים, כמסתמן כשנוח להם בהתאם ללמדיניות ותפיסת העולם שלהם,

כישות עצמאית היכולה להתנגד לראש ממשלה.-

 

העברת ציוד ממחסני הצבא לאוקראינה כמו האפודים, ולהעמיד את הלוחמים במילואים לסכנת שמד בחוסר מיגון,

הסנקציות  והאיומים אם נפעל לטובת הביטחון של אזרחי ישראל על פני הצבא העתידי של העולם האחד - הטרוריסטים האיסלמיסטים (תואר באנגלית לטרוריסטים הקיצונעיים)

כל זה מראה לנו כי הפעולה שנגדה את המהות של  חברה ציבורית גרמה לא רק משבר אלא גם קדמה את הפוטנציאל של השמדתנו על ידי אויבים.

תארו לעצמכם שיפסיקו את העברת המים לבתים?

תארו לעצמכם שיסגרו את שלטר החשמל?

אפילו דבר כמו רשות הדואר שנועדה להעברת מסרים ומידע הפכו אותה לחברה ממשלתית והפריטו כמעט את כולה, כמסתמן כדי לאפשר לטייקון כלשהו לפתוח בנק, כאשר האוצר התנגד לפתיחת בנקים נוספים.

מיד השירות של הדואר  הפך גרוע המחירים עלו ועכשיו משאירים את הבנק אצל מי שרצו שיהיה לו בנק ומוכרים את הדואר בגלל הפסדים.

 

כשהיה חברה ציבורית והפסיד הוא היה חברה של אזרחי ישראל וזכאי להיסוי הפסדים מהמיסים המשולמים.

אפשר לעבור חברה חברה את אלו שנוסדו כחברות ציבוריות ולקלוט את הנזק שנעשה באינטרסים שלא היו לטובת אזרחי ישראל ובלי לקבל את אישור הציבןר, שאיננו זהה לבחירות לממשלה.

 

לכן יש להשתמש בכס, של אלו שתמכו בשינוי, כספים שלהם ושל בני משפחתפם, מכל המקורות שבהם הם מחזיקים כספים, כדי לרכוש בחזרה את כל החברות הציבוריות  שנמכרו לחברות פרטיות ולזרים

ולוודא בחוק כי לעולם לא ניתן יהיה לשנות את מעמדן או למכור אותן בלי אישור  אזרחי ישראל באמצעות משאל עם אזרחי של כל השכבות .

נדרשת התחברות או הרשמה בכדי להשאיר תגובה
  • מיכל אזולאי

    יש יתרונות וחסרונות הן לחברות פרטיות והן לחברות ציבוריות. לא הייתי מחזירה את הגלגל לאחור באופן גורף. הייתי בודקת כל חברה לגופה, האינטרסים השונים הקשורים לסטטוס שלה וכד', ומכריעה מהי טובת הציבור בכל עניין.

    אין הצבעות  | 
    0
    0
    אין תגובות
    להצעה זו אין התראות
    לא הוגדרו אבני דרך