חזרה
הפרדת רשויות
קוד ההצעה:
israel-2024-07-40
הצבעה אנונימית של חברי הכנסת תאפשר הפרדת רשויות ממשית
בשיטת הדמוקרטיה הייצוגית הנהוגה בישראל חברי הכנסת מצביעים על פי הוראת ראשי המפלגות שלהם, מה שנקרא "משמעת סיעתית" ובכך למעשה מתבטלת הפרדת הרשות המחוקקת והרשות המבצעת.
חוק הצבעה אנונימית של חברי הכנסת יאפשר להם להצביע על פי דעתם ומצפונם.
החוק יאפשר פרסום הצבעות חברי הכנסת כעבור 3-5 שנים
תוכן רלוונטי (0)
יש פה בלבול במושגים, נראה לי. מה שפוגע בהפרדת הרשויות זה לא המשמעת הסיעתית, אלא המשמעת הקואליציונית. משמעת סיעתית נכנסת לסיפור הזה אולי בדרך עקיפה, כמנגנון שמאפשר לראשי המפלגות, שהם גם חברי הממשלה, לשלוט בקואליציה. אבל הבעיה האמיתית היא בקואליציה ולא בסיעות.
הצבעות סודיות לא פותרות את הבעיה של משמעת כזאת או אחרת, כי היא מושתתת יותר על נאמנות של ח"כים למפלגתם ו\או לראש המפלגה, מאשר על פחד וסנקציות כאלה ואחרות.
הצבעה סודית מייצרת שתי בעיות חדשות: 1) ח"כ לא אחראי בפני הבוחרים. הצבעה גלויה נדרשת כדי שהציבור יידע אם הח"כ מקיים את הבטחותיו. 2) אם הצבעה סודית נותנת תוצאה לא צפויה\רצויה, אז הצד המפסיד לא ידע את מי להאשים ואז כולם יחשדו בכולם, כולם יאשימו את כולם וכל השיטה תקרוס עוד יותר מהר.
אין פה בלבול מושגים, במציאות הפוליטית לא ניתן לשלוט במדינת ישראל ללא משמעת קואליציונית, והיא לא פוגעת בהפרדת הרשויות. לעומת זה המשמעת הסיעתית שמכתיבה לחברי הכנסת כיצד להצביע מרוקנת מתוכן את מושג הפרדת הרשויות כי חברי הרשות המחוקקת לא יכולים להצביע על פי דעתם/השקפתם/מצפונם. אובדן השקיפות (כיצד הצביעו חברי הכנסת) חסר משמעות אם הם מצביעים על פי הוראות ראשי המפלגה שלהם אבל אחרי 3-5 שנים הציבור ידע כיצד הם הצביעו. הצבעה אנונימית לא תאפשר לרשות השולטת להעביר חוקים שמרבית חברי הרשות המחוקקת מתנגדים להם.
איך אין בלבול, אם יש? משמעת קואליציונית מאפשרת לרשות המבצעת להעביר את החוקים שלה בניגוד לרצון חברי הכנסת. בכך, הרשות המבצעת (או "הרשות השולטת" כפי שכנראה קראת לה) הופכת גם לרשות המחוקקת בפועל. זה באמת פוגע בהפרדת הרשויות (או יותר נכון, מבטל אותה). אין פה קשר למשמעת סיעתית.
ואם כבר, אין שום דבר רע במשמעת סיעתית. כל חברי הסיעה אמורים להתחייב לאותו מצע ולאותם הבוחרים, אז הם חייבים להצביע ביחד ואותו דבר. מה זה משנה למה הם מצביעים ביחד? כי כולם נאמנים למצע ולבוחרים או שכולם נאמנים לראש המפלגה שנאמן למצע ולבוחרים? כך או כך התוצאה תהיה אותה התוצאה.
מה שכן, הצבעה סודית באמת תאתגר את המשמעת הקואליציונית וזה באמת יכול, תיאורטית, לתרום להפרדת הרשויות על ידי קריסת השיטה הקואליציונית. אבל אם אין אלטרנטיבה אמיתית לשיטה הקואליציונית, אז קריסתה יוביל לבחירות נצחיות ונגמרה המדינה. לכן, הממשלה תעשה הכל כולל הכל כדי לא לאפשר הצבעה סודית ואם באיזשהו נס בכל זאת תהיה הצבעה סודית, אז ימצאו דרכים לעקוף את זה. הנה רק כמה דוגמאות אפשריות:
1. לאיים על ח"כים בעונשים כבדים ביותר על הפרות משמעת. כל-כך כבדים, שאפילו אחרי 3-5 שנים זה יהיה מאוד לא נעים. בעצם, זה יהיה עוד יותר גרוע, כי ח"כ מסכן יצטרך לחיות שנים בפחד ממה שהולך לקרות כשהצבעתו תיחשף. ובכך, משמעת קואליציונית רק תתחזק.
2. ענישה קולקטיבית. אם הצעת חוק לא עוברת, פירוש הדבר הוא שמישהו מהקואליציה "בגד" בה. אם לא יודעים מי, אז מענישים את כולם, כולל ה"בוגד" ואת כל החברים שלו. אז ח"כ כזה לא רק שנפגע בעצמו אלא גם פגע בחברים שלו ויש לו אפילו פחות רצון להצביע נגד הממשלה. ובכך, משמעת קואליציונית רק תתחזק.
3. חשיפה מוקדמת. אם ניתן לחשוף את התוצאות אחרי 3-5 שנים, אז ההצבעה לא באמת סודית, כי המידע הזה נשמר איפשהו ונגיש למישהו. מי? איזה פקיד בכנסת? אז ידאגו ללחוץ עליו או לשים שם פקיד שנאמן לממשלה ויקבלו את התוצאות. ואם לא, אז אפשר לרגל אחרי ח"כים, לעמוד מאחוריהם או לשטול מצלמות... אינספור האפשרויות.
יש עוד מלא דרכים. וזאת לא תיאוריה, זה כבר עובד כנראה, כי הרי בחירות הנשיא ומבקר המדינה נעשות בהצבעה חשאית, אבל איכשהו זה לא מפריע לממשלה לדחוף את המועמדים העדיפים עליה.
אז לא רק שההצעה המדוברת פוגעת קשות בדמוקרטיה בכמה אופנים, היא גם עושה זאת לשווא (במקרה הטוב).