להבטיח עצמאות חקלאית בישראל, לשמר את המורשת הגנטית הייחודית שלנו, למנוע שליטה מונופוליסטית של תאגידים רב־לאומיים על הזרעים, האדמה והחקלאות המקומית. להגן על החקלאים, המגוון הביולוגי, ועתיד ההמזון הבריא
עקרונות מרכזיים:
איסור פעילות תאגידית על זרעים בשטח ישראל:
כל תאגיד בינלאומי המחזיק בפטנטים על זרעים או תהליכי זריעה, יושהה מלהתקשר עם גורמים חקלאיים בישראל.
רישום פטנטים על חומר גנטי חקלאי בישראל לא יתקבל, כדי למנוע מונופול על הגנטיקה החקלאית.
החזרת הריבונות לחקלאים:
חקלאים יקבלו חופש מלא לשמר, להחליף ולמכור זרעים ללא חשש מהפרת פטנט.
הסכמים מסחריים המגבילים שימוש חוזר בזרעים – ייחשבו בטלים ומבוטלים.
הכרה בזני מורשת כמשאב לאומי:
המדינה תקים מאגר זני מורשת, ותסייע כלכלית לשימור, איסוף והפצת זרעים מסורתיים, כדי להגן על המגוון הגנטי המקומי.
איסור גידול זרעים מהונדסים גנטית (GMO):
כל שימוש מסחרי בזרעים מהונדסים אסור בישראל.
מחקר בתחום יידרש לאישורים מחמירים ותנאים ברורים.
תיוג שקוף של מוצרים מהונדסים:
כל מוצר המכיל רכיבים מהונדסים גנטית יחויב בתווית ברורה: "מכיל רכיבים מהונדסים גנטית (GMO)" או "מכיל מולקולות מיקרו־RNA".
ענישה ואכיפה:
יוטל קנס בגין הפרת החוקעל כל עונה חקלאית או מחזור מכירה. אכיפה תתבצע ע"י יחידת זרעים ייעודית במשרד החקלאות.
רקע להצעת החוק:
בשנת 2013 נחתם הסכם בין חברת מונסנטו לבין לשכת המדען הראשי בישראל, תחת ממשלתו של בנימין נתניהו, כאשר נפתלי בנט כיהן כשר הכלכלה ואחראי על לשכת המדען הראשי. ההסכם היה חלק מתוכנית לשיתוף פעולה עם תאגידים רב־לאומיים לעידוד השקעה בחברות סטארט־אפ ישראליות, במודל של מימון משותף למו"פ.
הפרטים המדויקים של ההסכם לא פורסמו לציבור, והשר בנט הצהיר שחשיפתו דורשת אישור מצד מונסנטו. ההסכם אינו הסכם מדינתי בין מדינות אלא מזכר הבנות לשיתוף פעולה טכנולוגי בין המגזר הציבורי לתאגידים פרטיים.
הבעיות המרכזיות:
שליטה דרך פטנטים: רישום פטנטים על זרעים וטריטוריות גנטיות מונע חקלאים לשמר זרעים לשימוש חוזר, דבר שהיה נוהג טבעי בעבר.
חוזים דרקוניים: חקלאים שחותמים על הסכמים לקבל זרעים חדשים מוגבלים באפשרויות לשימוש חוזר, שיתוף או מכירה של זרעים.
ריכוז שוק והשפעה: מונסנטו רכשה חברות קטנות ועצמאיות, צמצמה תחרות, וכיום מחזיקה בכ־90% משוק זרעי הסויה המהונדסים בארה"ב.
חקיקה תומכת חברות: בחלק מהמדינות חוקקו חוקים האוסרים שימוש בזרעים מסורתיים בשם "בריאות הציבור", מה שמחזק את מונופול החברות.
השפעות חברתיות וכלכליות: במדינות כמו הודו, המשבר שנגרם מחוב יתר והיעדר אפשרות לשימוש זרעים מסורתיים הוביל לקריסות כלכליות ואף להתאבדויות של חקלאים.
בעיות רגולטוריות: בישראל קיימת השפעה הולכת וגדלה של תאגידים בינלאומיים כמו באייר, לצד ייבוא זרעים מהונדסים והגבלות חוזיות.
סיכום:
החקיקה המוצעת שואפת להחזיר את הריבונות לחקלאים הישראלים, לשמר את המורשת הגנטית ולשמור על בריאות הציבור ועל מגוון ביולוגי, תוך יצירת מערכת חקלאית עצמאית ובריאה נטולת תלות בתאגידים רב־לאומיים. היא מציעה רגולציה ברורה, אכיפה חזקה והגנה על זכויות החקלאים לשימוש חופשי בזרעים טבעיים, לצד איסור על זרעים מהונדסים גנטית למטרות מסחריות.
תגובה כללית :
לא אכנס לוויכוח עם כותבת החוק.
כחקלאי שנים רבות של גידולי שדה גם גידלתי מיני צמחים לייצור זרעים לחברות ישראליות יצרניות זרעים בפיתוח ישראלי.
- לדעתי, לחוקק חוק כזה דרקוני על סמך אירוע(ים) טראומתי(ם) של התנהלות עבריינית של תאגיד חקלאי בינלאומי ענק כלפי חקלאים בהודו על פניו אינו מוצדק, מה גם ש לתחושתי לא נעשו התייעצויות עם גורמים מקצועיים בתחום כמו מכון וולקני, הפקולטה לחקלאות במכון ויצמן, חוות ניסיונות מטפחי זנים המתמחים בטיפוח זנים גם מזרעי מורשת נראה לי טעות מאוד יסודית.
2. צריך לעשות עבודת מחקר יסודית מדעית, כלכלית, משפטית, הסתברותית ועוד על משמעות סעיפי החוק והשפעתם על החקלאות והחקלאים הישראלים, והביטחון התזונתי של אזרחי ותושבי ישראל.
3. למיטב ידיעתי, האירועים שהתרחשו ותוצאותיהם על פעילותה ה לא חוקית של חברת "מונסנטו" כלפי החקלאים ההודים נחקרו ובעקבות כך כבר נחקקו חוקים בינלאומיים (בעיקר ע"י האיחוד האירופאי) לגבי השימוש בהנדסה גנטית לטיפוח זרעים וצמחים והשימוש בזרעים.
היום יש הקפדה רבה בדברים אלה במדינות רבות.
לכן חשוב שמנסחי החוק ילמדו יסודית גם זאת, אילו חוקים יש במדינות אחרות ומה נכון ספציפית לחקלאות הישראלית ומדינת ישראל.
בהצלחה.
"יוטל קנס בגין הפרת החוק על כל עונה חקלאית" - אין דבר כזה להטיל קנס על עונה חקלאית, זה כאילו להטיל קנס על עונת השנה (סתיו, חורף, אביב, קיץ). מה שכן, אפשרי להטיל קנס על עצם השימוש בחומרים (זרעים, שתילים) מהונדסים גנטית והגידול של צמח מסוים אשר טופח ע"י הנדסה גנטית.
וגם כאן חובה לבדוק בפירוט מדעי רב מה היתה אותה הנדסה גנטית יעודה ומטרתה ומה אם בכלל תועלתה ו/או הנזק העתידי שלה.
רוב ההנדסה הגנטית בחקלאות הובילה לפיתוח צמחים עמידים למחלות ומזיקים ומכאן להגדלת כמויות היבולים, מה שמגביר את הביטחון התזונתי בעיקר במדינות נחשלות.
דרור, חקלאי שעבד בפיתוח וטיפוח זני כותנה והתאמתם לאקלים הישראלי תוך הורדת כ 50% מצריכת המים בעונת הקיץ.
בהחלט חשוב! יש לזה קשר ישיר עם שימוש בריסוסים ואיכות הסביבה. מי שלא מכיר את הנושא ממליצה בחום לצפות בסרט הדוקומנטרי The World According to Monsanto https://www.youtube.com/watch?v=8FGGlSvt0U4&ab_channel=SUPREMEMASTER1
תגובה כללית :
לא אכנס לוויכוח עם כותבת החוק.
כחקלאי שנים רבות של גידולי שדה גם גידלתי מיני צמחים לייצור זרעים לחברות ישראליות יצרניות זרעים בפיתוח ישראלי.
- לדעתי, לחוקק חוק כזה דרקוני על סמך אירוע(ים) טראומתי(ם) של התנהלות עבריינית של תאגיד חקלאי בינלאומי ענק כלפי חקלאים בהודו על פניו אינו מוצדק, מה גם ש לתחושתי לא נעשו התייעצויות עם גורמים מקצועיים בתחום כמו מכון וולקני, הפקולטה לחקלאות במכון ויצמן, חוות ניסיונות מטפחי זנים המתמחים בטיפוח זנים גם מזרעי מורשת נראה לי טעות מאוד יסודית.
2. צריך לעשות עבודת מחקר יסודית מדעית, כלכלית, משפטית, הסתברותית ועוד על משמעות סעיפי החוק והשפעתם על החקלאות והחקלאים הישראלים, והביטחון התזונתי של אזרחי ותושבי ישראל.
3. למיטב ידיעתי, האירועים שהתרחשו ותוצאותיהם על פעילותה ה לא חוקית של חברת "מונסנטו" כלפי החקלאים ההודים נחקרו ובעקבות כך כבר נחקקו חוקים בינלאומיים (בעיקר ע"י האיחוד האירופאי) לגבי השימוש בהנדסה גנטית לטיפוח זרעים וצמחים והשימוש בזרעים.
היום יש הקפדה רבה בדברים אלה במדינות רבות.
לכן חשוב שמנסחי החוק ילמדו יסודית גם זאת, אילו חוקים יש במדינות אחרות ומה נכון ספציפית לחקלאות הישראלית ומדינת ישראל.
בהצלחה.
"יוטל קנס בגין הפרת החוק על כל עונה חקלאית" - אין דבר כזה להטיל קנס על עונה חקלאית, זה כאילו להטיל קנס על עונת השנה (סתיו, חורף, אביב, קיץ). מה שכן, אפשרי להטיל קנס על עצם השימוש בחומרים (זרעים, שתילים) מהונדסים גנטית והגידול של צמח מסוים אשר טופח ע"י הנדסה גנטית.
וגם כאן חובה לבדוק בפירוט מדעי רב מה היתה אותה הנדסה גנטית יעודה ומטרתה ומה אם בכלל תועלתה ו/או הנזק העתידי שלה.
רוב ההנדסה הגנטית בחקלאות הובילה לפיתוח צמחים עמידים למחלות ומזיקים ומכאן להגדלת כמויות היבולים, מה שמגביר את הביטחון התזונתי בעיקר במדינות נחשלות.
דרור, חקלאי שעבד בפיתוח וטיפוח זני כותנה והתאמתם לאקלים הישראלי תוך הורדת כ 50% מצריכת המים בעונת הקיץ.