להבטיח עצמאות חקלאית בישראל, לשמר את המורשת הגנטית הייחודית שלנו, למנוע שליטה מונופוליסטית של תאגידים רב־לאומיים על הזרעים, האדמה והחקלאות המקומית. להגן על החקלאים, המגוון הביולוגי, ועתיד ההמזון הבריא
עקרונות מרכזיים:
איסור פעילות תאגידית על זרעים בשטח ישראל:
כל תאגיד בינלאומי המחזיק בפטנטים על זרעים או תהליכי זריעה, יושהה מלהתקשר עם גורמים חקלאיים בישראל.
רישום פטנטים על חומר גנטי חקלאי בישראל לא יתקבל, כדי למנוע מונופול על הגנטיקה החקלאית.
החזרת הריבונות לחקלאים:
חקלאים יקבלו חופש מלא לשמר, להחליף ולמכור זרעים ללא חשש מהפרת פטנט.
הסכמים מסחריים המגבילים שימוש חוזר בזרעים – ייחשבו בטלים ומבוטלים.
הכרה בזני מורשת כמשאב לאומי:
המדינה תקים מאגר זני מורשת, ותסייע כלכלית לשימור, איסוף והפצת זרעים מסורתיים, כדי להגן על המגוון הגנטי המקומי.
איסור גידול זרעים מהונדסים גנטית (GMO):
כל שימוש מסחרי בזרעים מהונדסים אסור בישראל.
מחקר בתחום יידרש לאישורים מחמירים ותנאים ברורים.
תיוג שקוף של מוצרים מהונדסים:
כל מוצר המכיל רכיבים מהונדסים גנטית יחויב בתווית ברורה: "מכיל רכיבים מהונדסים גנטית (GMO)" או "מכיל מולקולות מיקרו־RNA".
ענישה ואכיפה:
יוטל קנס בגין הפרת החוקעל כל עונה חקלאית או מחזור מכירה. אכיפה תתבצע ע"י יחידת זרעים ייעודית במשרד החקלאות.
רקע להצעת החוק:
בשנת 2013 נחתם הסכם בין חברת מונסנטו לבין לשכת המדען הראשי בישראל, תחת ממשלתו של בנימין נתניהו, כאשר נפתלי בנט כיהן כשר הכלכלה ואחראי על לשכת המדען הראשי. ההסכם היה חלק מתוכנית לשיתוף פעולה עם תאגידים רב־לאומיים לעידוד השקעה בחברות סטארט־אפ ישראליות, במודל של מימון משותף למו"פ.
הפרטים המדויקים של ההסכם לא פורסמו לציבור, והשר בנט הצהיר שחשיפתו דורשת אישור מצד מונסנטו. ההסכם אינו הסכם מדינתי בין מדינות אלא מזכר הבנות לשיתוף פעולה טכנולוגי בין המגזר הציבורי לתאגידים פרטיים.
הבעיות המרכזיות:
שליטה דרך פטנטים: רישום פטנטים על זרעים וטריטוריות גנטיות מונע חקלאים לשמר זרעים לשימוש חוזר, דבר שהיה נוהג טבעי בעבר.
חוזים דרקוניים: חקלאים שחותמים על הסכמים לקבל זרעים חדשים מוגבלים באפשרויות לשימוש חוזר, שיתוף או מכירה של זרעים.
ריכוז שוק והשפעה: מונסנטו רכשה חברות קטנות ועצמאיות, צמצמה תחרות, וכיום מחזיקה בכ־90% משוק זרעי הסויה המהונדסים בארה"ב.
חקיקה תומכת חברות: בחלק מהמדינות חוקקו חוקים האוסרים שימוש בזרעים מסורתיים בשם "בריאות הציבור", מה שמחזק את מונופול החברות.
השפעות חברתיות וכלכליות: במדינות כמו הודו, המשבר שנגרם מחוב יתר והיעדר אפשרות לשימוש זרעים מסורתיים הוביל לקריסות כלכליות ואף להתאבדויות של חקלאים.
בעיות רגולטוריות: בישראל קיימת השפעה הולכת וגדלה של תאגידים בינלאומיים כמו באייר, לצד ייבוא זרעים מהונדסים והגבלות חוזיות.
סיכום:
החקיקה המוצעת שואפת להחזיר את הריבונות לחקלאים הישראלים, לשמר את המורשת הגנטית ולשמור על בריאות הציבור ועל מגוון ביולוגי, תוך יצירת מערכת חקלאית עצמאית ובריאה נטולת תלות בתאגידים רב־לאומיים. היא מציעה רגולציה ברורה, אכיפה חזקה והגנה על זכויות החקלאים לשימוש חופשי בזרעים טבעיים, לצד איסור על זרעים מהונדסים גנטית למטרות מסחריות.
הכי הרבה הצבעות