חזרה

תמריצים לבנייה אדריכלית ואקולוגית ברמה גבוהה

קוד ההצעה: israel-2024-08-101

יזמים אשר יציעו תוכניות בנייה עם אדריכלות אסתטית ברמה גבוהה, תוך מתן פתרונות אקולוגיים המשתלבים במרחב ובטבע שמסביב, יקבלו תמריץ של קבלת היתרי בנייה מהירים יותר .

הוצאת היתר בנייה בישראל אורכת כ-3 שנים, פי שניים מהזמן באירופה.  משך הבנייה עצמו גם הוא כ-3 שנים בפועל, פי שניים מהזמן באירופה.  גם הוצאת טופס איכלוס אורכת זמן רב. סך כל התהליך של בנייה בישראל יכול להגיע ל-13 שנים בממוצע !  גם פרויקטים של התחדשות עירונית לבתים ישנים יכולים להגיע לפרקי  זמן של 10 שנים ויותר.

 בפן האסתטי , ברחבי העולם  ניתן להבחין כי סטנדרט הבנייה במאה החולפת , כמו באירופה הקלאסית למשל, דרש אחידות תקנית בחזיתות ובקשר שבין הבניינים לסביבה, דרישה שהתוצאה שלה הייתה שכונות יפיפיות ומרהיבות ארכיטקטונית שהקפידו להשתלב באופן זורם עם הטבע שסביבן כגון ים, הר, תעלת מים, נחל, יערות. בישראל לעומת זאת , בשל גלי ההגירה הגדולים ומצבי החירום התכופים שדרשו פתרונות מהירים להרבה אנשים,  בניית המגורים התאפיינה בפונקציונאליות, חשיבה לטווח קצר, חיפזון, דלות החומר , תיקצוב נמוך, וראייה מצומצמת של  תיכנון לשטחים מצומצמים (שכונה, או עיר ) במקום ראיית כלל המרחב הציבורי בישראל.  גם עידן המודרניזם , להבדיל מהעידן הקלאסי המקושט והמעוטר, תרם את חלקו בחיפוש פונקציוניונליות עיצובית  נזירית וזולה למעמד הביניים,   תוך יצירת "פיגועים"  ארכיטקטוניים סביבתיים כמו שאפשר לראות כשברחוב אחד בניינים שונים בצורתם בגובהם ובסגנונם, מהווים ערב רב של חוסר תיאום בין האדריכלים והקבלנים השונים,  ללא התאמת סגנון, ללא התאמת צבעים, ללא חשיבה על התושב שצריך להתגורר בתוך הכאוס העיצובי הלא מרגיע, ומי כמונו אזרחי ישראל זקוקים לשקט חזותי אסתטי.  בערי השינה הישראליות ניכר חוסר חזון של אדריכל העיר ככלל מבחינת תפיסת כל המרחב העירוני.    לחילופין אפשר לראות בישראל רחובת שבהם כל הבניינים זהים בכיעורם, בבטון אפור פונקציונלי ,  בבנייה שחוסמת את המראה והאוויר של הים למשל, שמתעלמת מאוצרות טבע שבסביבתה או מכחידה אוצרות טבע לטובת עוד גורדי שחקים,  מכחידה ריאות ירוקות,מעודדת בנייה גבוהה וצפופה ומציעה מעט פתרונות חנייה.

למעט תל אביב הלבנה,  ירושלים עם האבן הירושלמית,  ומבנים עתיקים מהתקופה המוסלמית עותומאנית או הרומאית שפזורים ברחבי הארץ בערים השונות,  הבנייה הישראלית המודרנית משמימה ואינה מתייחסת להנדסת אנוש ,במובן של  כיצד מרגיש האדם שחי בתוכה,   כמה הוא חש קהילה, וכמה גורדי השחקים האפורים מגמדים אותו לתחושת ניכור ובדידות.  האם ניגזר עלינו לעד לחיות כמו מהגרים על מזוודות שעושים הכל מהר ופונקציונלי ללא נחת רוח מאסתטיקה ?  האם אנחנו חולמים על "ביחד"  אבל בונים באופן שיגרום לנו להרגיש "לבד " ?

הצעת החוק - קיצור הליכים בירוקרטיים לקבלת היתרים לבנייה, על פי סדר עדיפויות לאומי , כשבראש סדר העדיפויות זירוז קבלת היתרי בנייה  לבנייה בגימור גבוה,  בעיצוב אדריכלי אסתטי ומיוחד המשתלב היטב במרחב הציבורי ותורם למרחב הציבורי,  בנייה אקולוגית ירוקה (פאנלים סולאריים, שילוב ריאות ירוקות,  פתחי אור טבעי, מיחזור מים בגינון וכד').,  פתרונות למרקם קהילתי המשלב מסחר ומגורים ללא צפיפות ובמינימום פקקים, פתרונות חנייה, ותיעדוף אדריכלות ברמה גבוהה המקפידה על הנדסת אנוש במעטפת הבניין ובתוכו.

התמריצים שינתנו לקבלנים שלא יחסכו כסף וישקיעו באדריכלות ברמה גבוהה יהיו תמריצים של קבלת היתרי בנייה מהירים וקיצור כל ההליכים הבירוקרטיים הכרוכים בבנייה.

• הצעות כלליות לחוקה
• חוק יסוד המקרקעין
• הרשות המוניציפאלית