תהליך חקיקה שיתופית
החוק לכינון חוקהניסיון של העברת חוקות בעולם מלמד שהעברת חוקה שלמה כמקשה אחת נכשל במרבית המקרים. לכן יש להתחיל בהעברת פרקים נבחרים של החוקה ואחרי העברתם להמשיך עם חוקים נוספים. סדר העברת החוקים חשוב. למשל יש להגן על זכויות הפרט לפני שמעבירים סמכויות לגופים שעלולים לפגוע בפרטים או במיעוטים.
בדיקה האם הערה שאני רושם כאן (דיון) תופיע גם בגירסת הטיוטה האחרונה בה אנו דנים.
הצעה של עמוס כהן - הניסיון של העברת חוקות בעולם מלמד שהעברת חוקה שלמה כמקשה אחת נכשל במרבית המקרים. לכן יש להתחיל בהעברת פרקים נבחרים של החוקה ואחרי העברתם להמשיך עם חוקים נוספים. הצעתי להתחיל בשני החוקים על פי הסדר הבא:
ראשון - חוק כבוד האדם וחירותו.
שני - חוק משאל עם
הסבר - משאל עם הוא הבסיס לתהליך החקיקה שאנו רוצים לקדם כדי לתת לאזרחים את זכותם היסודית והטבעית להשפיע על תהליכי החקיקה. אבל לפני חקיקתו יש להבטיח את שמירת זכויותיהם של אזרחי המדינה שעלולים להיפגע משימוש לא נאות במשאלי עם.
הערה - בחוק משאל עם ישנם סעיפים המגבילים את אפשרויות הפרסום ומחייבים שקיפות, לכן אין צורך בחקיקת חוק התקשורת לפני חוק משאל עם.(אם הסעיפים הקיימים אינם מספיקים ניתן להוסיף עליהם)
הצעת תנועת לאו"ר: בחוקות של ארה"ב וצרפת (ואני מניח שגם בעוד מדינות) - הפרק הראשון מגדיר את המשטר, בתי הנבחרים, שיטת הבחירות וכדומה.
זה הבסיס לכל המערכת - כולל בידי מי האחריות על נושא החוקה.
לכן, זה הפרק הראשון, לדעתנו, אשר צריך להיות בחוקה.
(כמובן שאם מוגדר "משאל עם" כחלק מאישור חוקה, זה משתלב במגילת הזכויות והחובות (אנחנו קוראים לזה "אחריות") של האזרחים.