חזרה
החוק לכינון חוקה
תיאור
איך תכונן חוקה לישראל ומי יכונן אותה?
- האם הפוליטיקאים צריכים להגדיר את החוקה?
- אולי גוף של מומחים מהאקדמיה?
- ואולי האזרחים הם אלה שצריכים להחליט עבור עצמם?
מידע נוסף
ב 13 ביוני 1950 קובעת הכנסת הראשונה כי היא לא תחוקק חוקה למדינת ישראל, בניגוד להכרזה במגילת העצמאות, וכי החוקה תיכתב בפרקים הקרויים "חוקי יסוד" שיתאגדו לבסוף בעתיד לכלל חוקת המדינה. (החלטת הררי)
בעקבות החלטה זו נוצר מצב שעד היום אין חוקה לישראל, ורשויות השלטון קובעות לעצמן את סמכויותיהן, תוך ניגוד אינטרסים, תוך מאבקים ביניהן וללא איזונים ובלמים מספיקים.
ההצעה שמובאת להלן כוללת: (1) "חוק יסוד כינון חוקה" שמצהיר כי יש לכונן חוקה, הגוף המכונן הוא האסיפה המכוננת, והחוקה תאושר ע"י הצבעת האזרחים. (2) "חוק כינון חוקה" שקובע איך יתנהל התהליך, כיצד תיבחר האסיפה המכוננת, וכיצד ישותף הציבור בתהליך.
לאחר המבוא יש לשים הקדמה.
ההקדמה תבהיר את נושא החוק בצורה שתהיה מובנת מה המסמך יכיל.
דוגמא:
הקדמה:
החוק להלן מטפל בבעיה האקוטית של מדינת ישראל, חוקה שנכתבת החל מ 1950 בועדת הררי על ידי הפוליטיקאים, מה שמייצר ניגוד אינטרסים חמור בכך שהם כותבים בעצם את דרכי עבודתם, מי יבקר אותם ומי ישפוט אותם.
ההצעה כאן באה להחליף את "פסיקת הררי" מ 1950 בחזרה לגף מכונן ..... וכו'
ההצעה צריכה לכלול גם את סדר הפרקים
ההצעה כוללת"
מבוא - הסביר על
חוק יסוד כינון חוקה - חוק היסוד
האסיפה המכוננת -
תהליך כינון החוקה ואישורה