תיאור
איך תכונן חוקה לישראל ומי יכונן אותה?
מידע נוסף
ב 13 ביוני 1950 קובעת הכנסת הראשונה כי היא לא תחוקק חוקה למדינת ישראל, בניגוד להכרזה במגילת העצמאות, וכי החוקה תיכתב בפרקים הקרויים "חוקי יסוד" שיתאגדו לבסוף בעתיד לכלל חוקת המדינה. (החלטת הררי)
בעקבות החלטה זו נוצר מצב שעד היום אין חוקה לישראל, ורשויות השלטון קובעות לעצמן את סמכויותיהן, תוך ניגוד אינטרסים, תוך מאבקים ביניהן וללא איזונים ובלמים מספיקים.
ההצעה שמובאת להלן כוללת: (1) "חוק יסוד כינון חוקה" שמצהיר כי יש לכונן חוקה, הגוף המכונן הוא האסיפה המכוננת, והחוקה תאושר ע"י הצבעת האזרחים. (2) "חוק כינון חוקה" שקובע איך יתנהל התהליך, כיצד תיבחר האסיפה המכוננת, וכיצד ישותף הציבור בתהליך.
לטעמי יש לחשוב על ניסוח חדש של כל הפיסקה.
הצעה לשינוי.
כאשר לכל אזרח יש את היכולת, להיחשף ולחשוף מידע, להציע רעיונות, להציג ולבקר עמדות ורעיונות, להצביע ולהיות חלק בכינון החוקה.
יותר נכון : כאשר לכל אזרח יש את *האפשרות והיכולת* להיחשף ולחשוף מידע, להציע רעיונות, להציג ולבקר עמדות ורעיונות, להצביע ולהיות חלק בכינון החוקה.