חזרה
החוק לכינון חוקה
תיאור
איך תכונן חוקה לישראל ומי יכונן אותה?
- האם הפוליטיקאים צריכים להגדיר את החוקה?
- אולי גוף של מומחים מהאקדמיה?
- ואולי האזרחים הם אלה שצריכים להחליט עבור עצמם?
מידע נוסף
ב 13 ביוני 1950 קובעת הכנסת הראשונה כי היא לא תחוקק חוקה למדינת ישראל, בניגוד להכרזה במגילת העצמאות, וכי החוקה תיכתב בפרקים הקרויים "חוקי יסוד" שיתאגדו לבסוף בעתיד לכלל חוקת המדינה. (החלטת הררי)
בעקבות החלטה זו נוצר מצב שעד היום אין חוקה לישראל, ורשויות השלטון קובעות לעצמן את סמכויותיהן, תוך ניגוד אינטרסים, תוך מאבקים ביניהן וללא איזונים ובלמים מספיקים.
ההצעה שמובאת להלן כוללת: (1) "חוק יסוד כינון חוקה" שמצהיר כי יש לכונן חוקה, הגוף המכונן הוא האסיפה המכוננת, והחוקה תאושר ע"י הצבעת האזרחים. (2) "חוק כינון חוקה" שקובע איך יתנהל התהליך, כיצד תיבחר האסיפה המכוננת, וכיצד ישותף הציבור בתהליך.
סורטיציה היא שיטת ארגון וממשל, שבמסגרתה בעלי תפקידים ציבוריים נבחרים באופן אקראי מתוך מאגר של נבחרים פוטנציאליים. השיטה היא הוגנת, מקטינה שחיתות שלטונית,יצוג יתר של אליטות ובעלי עניין ומעודדת קבלת החלטות עניינית וחסרת פניות.
איך פועלת השיטה:
שלב ראשון - אזרחי המדינה שמעוניינים לקחת חלק בהכנת החוקה מתבקשים למלא שאלון הכולל מאפיינים חברתיים וכלכליים וכן באיזה תחום של החקיקה הם מעוניינים לקחת חלק.
שלב שני – נערכת הגרלה בין האזרחים שביקשו לקחת חלק בכל תחום.
שלב שלישי – מוכנת רשימה של הזוכים בהגרלה פי סדר המקומות בהם יצאו בהגרלה בכל תחום.
שלב רביעי – הרשימה עוברת "סידור מחודש" כך שתייצג את קבוצות האוכלוסייה העיקריות של חברה הישראלית: יהודים/ערבים, חילוניים/דתיים, גברים/נשים, בעלי הכנסה גבוהה/בעלי הכנסה נמוכה, מרכז/פריפריה וכו'.
ומה ההבדל בינה לבין הגרלה❓️
הרי שניהם הם הטלת גורל בשביל להיבחר.